Numbers במדבר Tanach with Text Only http://www.tanach.us/Tanach.xml במדבר Chapter 1 וידבר יהוה אל משה במדבר סיני באהל מועד באחד לחדש השני בשנה השנית לצאתם מארץ מצרים לאמר שאו את ראש כל עדת בני ישראל למשפחתם לבית אבתם במספר שמות כל זכר לגלגלתם מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא בישראל תפקדו אתם לצבאתם אתה ואהרן ואתכם יהיו איש איש למטה איש ראש לבית אבתיו הוא ואלה שמות האנשים אשר יעמדו אתכם לראובן אליצור בן שדיאור לשמעון שלמיאל בן צורישדי ליהודה נחשון בן עמינדב ליששכר נתנאל בן צוער לזבולן אליאב בן חלן לבני יוסף לאפרים אלישמע בן עמיהוד למנשה גמליאל בן פדהצור לבנימן אבידן בן גדעני לדן אחיעזר בן עמישדי לאשר פגעיאל בן עכרן לגד אליסף בן דעואל לנפתלי אחירע בן עינן אלה קריאי [קרואי] העדה נשיאי מטות אבותם ראשי אלפי ישראל הם ויקח משה ואהרן את האנשים האלה אשר נקבו בשמות ואת כל העדה הקהילו באחד לחדש השני ויתילדו על משפחתם לבית אבתם במספר שמות מבן עשרים שנה ומעלה לגלגלתם כאשר צוה יהוה את משה ויפקדם במדבר סיני ויהיו בני ראובן בכר ישראל תולדתם למשפחתם לבית אבתם במספר שמות לגלגלתם כל זכר מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא פקדיהם למטה ראובן ששה וארבעים אלף וחמש מאות לבני שמעון תולדתם למשפחתם לבית אבתם פקדיו במספר שמות לגלגלתם כל זכר מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא פקדיהם למטה שמעון תשעה וחמשים אלף ושלש מאות לבני גד תולדתם למשפחתם לבית אבתם במספר שמות מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא פקדיהם למטה גד חמשה וארבעים אלף ושש מאות וחמשים לבני יהודה תולדתם למשפחתם לבית אבתם במספר שמת מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא פקדיהם למטה יהודה ארבעה ושבעים אלף ושש מאות לבני יששכר תולדתם למשפחתם לבית אבתם במספר שמת מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא פקדיהם למטה יששכר ארבעה וחמשים אלף וארבע מאות לבני זבולן תולדתם למשפחתם לבית אבתם במספר שמת מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא פקדיהם למטה זבולן שבעה וחמשים אלף וארבע מאות לבני יוסף לבני אפרים תולדתם למשפחתם לבית אבתם במספר שמת מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא פקדיהם למטה אפרים ארבעים אלף וחמש מאות לבני מנשה תולדתם למשפחתם לבית אבתם במספר שמות מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא פקדיהם למטה מנשה שנים ושלשים אלף ומאתים לבני בנימן תולדתם למשפחתם לבית אבתם במספר שמת מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא פקדיהם למטה בנימן חמשה ושלשים אלף וארבע מאות לבני דן תולדתם למשפחתם לבית אבתם במספר שמת מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא פקדיהם למטה דן שנים וששים אלף ושבע מאות לבני אשר תולדתם למשפחתם לבית אבתם במספר שמת מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא פקדיהם למטה אשר אחד וארבעים אלף וחמש מאות בני נפתלי תולדתם למשפחתם לבית אבתם במספר שמת מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא פקדיהם למטה נפתלי שלשה וחמשים אלף וארבע מאות אלה הפקדים אשר פקד משה ואהרן ונשיאי ישראל שנים עשר איש איש אחד לבית אבתיו היו ויהיו כל פקודי בני ישראל לבית אבתם מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא בישראל ויהיו כל הפקדים שש מאות אלף ושלשת אלפים וחמש מאות וחמשים והלוים למטה אבתם לא התפקדו בתוכם וידבר יהוה אל משה לאמר אך את מטה לוי לא תפקד ואת ראשם לא תשא בתוך בני ישראל ואתה הפקד את הלוים על משכן העדת ועל כל כליו ועל כל אשר לו המה ישאו את המשכן ואת כל כליו והם ישרתהו וסביב למשכן יחנו ובנסע המשכן יורידו אתו הלוים ובחנת המשכן יקימו אתו הלוים והזר הקרב יומת וחנו בני ישראל איש על מחנהו ואיש על דגלו לצבאתם והלוים יחנו סביב למשכן העדת ולא יהיה קצף על עדת בני ישראל ושמרו הלוים את משמרת משכן העדות ויעשו בני ישראל ככל אשר צוה יהוה את משה כן עשו Chapter 2 וידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר איש על דגלו באתת לבית אבתם יחנו בני ישראל מנגד סביב לאהל מועד יחנו והחנים קדמה מזרחה דגל מחנה יהודה לצבאתם ונשיא לבני יהודה נחשון בן עמינדב וצבאו ופקדיהם ארבעה ושבעים אלף ושש מאות והחנים עליו מטה יששכר ונשיא לבני יששכר נתנאל בן צוער וצבאו ופקדיו ארבעה וחמשים אלף וארבע מאות מטה זבולן ונשיא לבני זבולן אליאב בן חלן וצבאו ופקדיו שבעה וחמשים אלף וארבע מאות כל הפקדים למחנה יהודה מאת אלף ושמנים אלף וששת אלפים וארבע מאות לצבאתם ראשנה יסעו דגל מחנה ראובן תימנה לצבאתם ונשיא לבני ראובן אליצור בן שדיאור וצבאו ופקדיו ששה וארבעים אלף וחמש מאות והחונם עליו מטה שמעון ונשיא לבני שמעון שלמיאל בן צורי שדי וצבאו ופקדיהם תשעה וחמשים אלף ושלש מאות ומטה גד ונשיא לבני גד אליסף בן רעואל וצבאו ופקדיהם חמשה וארבעים אלף ושש מאות וחמשים כל הפקדים למחנה ראובן מאת אלף ואחד וחמשים אלף וארבע מאות וחמשים לצבאתם ושנים יסעו ונסע אהל מועד מחנה הלוים בתוך המחנת כאשר יחנו כן יסעו איש על ידו לדגליהם דגל מחנה אפרים לצבאתם ימה ונשיא לבני אפרים אלישמע בן עמיהוד וצבאו ופקדיהם ארבעים אלף וחמש מאות ועליו מטה מנשה ונשיא לבני מנשה גמליאל בן פדהצור וצבאו ופקדיהם שנים ושלשים אלף ומאתים ומטה בנימן ונשיא לבני בנימן אבידן בן גדעני וצבאו ופקדיהם חמשה ושלשים אלף וארבע מאות כל הפקדים למחנה אפרים מאת אלף ושמנת אלפים ומאה לצבאתם ושלשים יסעו דגל מחנה דן צפנה לצבאתם ונשיא לבני דן אחיעזר בן עמישדי וצבאו ופקדיהם שנים וששים אלף ושבע מאות והחנים עליו מטה אשר ונשיא לבני אשר פגעיאל בן עכרן וצבאו ופקדיהם אחד וארבעים אלף וחמש מאות ומטה נפתלי ונשיא לבני נפתלי אחירע בן עינן וצבאו ופקדיהם שלשה וחמשים אלף וארבע מאות כל הפקדים למחנה דן מאת אלף ושבעה וחמשים אלף ושש מאות לאחרנה יסעו לדגליהם אלה פקודי בני ישראל לבית אבתם כל פקודי המחנת לצבאתם שש מאות אלף ושלשת אלפים וחמש מאות וחמשים והלוים לא התפקדו בתוך בני ישראל כאשר צוה יהוה את משה ויעשו בני ישראל ככל אשר צוה יהוה את משה כן חנו לדגליהם וכן נסעו איש למשפחתיו על בית אבתיו Chapter 3 ואלה תולדת אהרן ומשה ביום דבר יהוה את משה בהר סיני ואלה שמות בני אהרן הבכור נדב ואביהוא אלעזר ואיתמר אלה שמות בני אהרן הכהנים המשחים אשר מלא ידם לכהן וימת נדב ואביהוא לפני יהוה בהקרבם אש זרה לפני יהוה במדבר סיני ובנים לא היו להם ויכהן אלעזר ואיתמר על פני אהרן אביהם וידבר יהוה אל משה לאמר הקרב את מטה לוי והעמדת אתו לפני אהרן הכהן ושרתו אתו ושמרו את משמרתו ואת משמרת כל העדה לפני אהל מועד לעבד את עבדת המשכן ושמרו את כל כלי אהל מועד ואת משמרת בני ישראל לעבד את עבדת המשכן ונתתה את הלוים לאהרן ולבניו נתונם נתונם המה לו מאת בני ישראל ואת אהרן ואת בניו תפקד ושמרו את כהנתם והזר הקרב יומת וידבר יהוה אל משה לאמר ואני הנה לקחתי את הלוים מתוך בני ישראל תחת כל בכור פטר רחם מבני ישראל והיו לי הלוים כי לי כל בכור ביום הכתי כל בכור בארץ מצרים הקדשתי לי כל בכור בישראל מאדם עד בהמה לי יהיו אני יהוה וידבר יהוה אל משה במדבר סיני לאמר פקד את בני לוי לבית אבתם למשפחתם כל זכר מבן חדש ומעלה תפקדם ויפקד אתם משה על פי יהוה כאשר צוה ויהיו אלה בני לוי בשמתם גרשון וקהת ומררי ואלה שמות בני גרשון למשפחתם לבני ושמעי ובני קהת למשפחתם עמרם ויצהר חברון ועזיאל ובני מררי למשפחתם מחלי ומושי אלה הם משפחת הלוי לבית אבתם לגרשון משפחת הלבני ומשפחת השמעי אלה הם משפחת הגרשני פקדיהם במספר כל זכר מבן חדש ומעלה פקדיהם שבעת אלפים וחמש מאות משפחת הגרשני אחרי המשכן יחנו ימה ונשיא בית אב לגרשני אליסף בן לאל ומשמרת בני גרשון באהל מועד המשכן והאהל מכסהו ומסך פתח אהל מועד וקלעי החצר ואת מסך פתח החצר אשר על המשכן ועל המזבח סביב ואת מיתריו לכל עבדתו ולקהת משפחת העמרמי ומשפחת היצהרי ומשפחת החברני ומשפחת העזיאלי אלה הם משפחת הקהתי במספר כל זכר מבן חדש ומעלה שמנת אלפים ושש מאות שמרי משמרת הקדש משפחת בני קהת יחנו על ירך המשכן תימנה ונשיא בית אב למשפחת הקהתי אליצפן בן עזיאל ומשמרתם הארן והשלחן והמנרה והמזבחת וכלי הקדש אשר ישרתו בהם והמסך וכל עבדתו ונשיא נשיאי הלוי אלעזר בן אהרן הכהן פקדת שמרי משמרת הקדש למררי משפחת המחלי ומשפחת המושי אלה הם משפחת מררי ופקדיהם במספר כל זכר מבן חדש ומעלה ששת אלפים ומאתים ונשיא בית אב למשפחת מררי צוריאל בן אביחיל על ירך המשכן יחנו צפנה ופקדת משמרת בני מררי קרשי המשכן ובריחיו ועמדיו ואדניו וכל כליו וכל עבדתו ועמדי החצר סביב ואדניהם ויתדתם ומיתריהם והחנים לפני המשכן קדמה לפני אהל מועד מזרחה משה ואהרן ובניו שמרים משמרת המקדש למשמרת בני ישראל והזר הקרב יומת כל פקודי הלוים אשר פקד משה ואהרן על פי יהוה למשפחתם כל זכר מבן חדש ומעלה שנים ועשרים אלף ויאמר יהוה אל משה פקד כל בכר זכר לבני ישראל מבן חדש ומעלה ושא את מספר שמתם ולקחת את הלוים לי אני יהוה תחת כל בכר בבני ישראל ואת בהמת הלוים תחת כל בכור בבהמת בני ישראל ויפקד משה כאשר צוה יהוה אתו את כל בכר בבני ישראל ויהי כל בכור זכר במספר שמות מבן חדש ומעלה לפקדיהם שנים ועשרים אלף שלשה ושבעים ומאתים וידבר יהוה אל משה לאמר קח את הלוים תחת כל בכור בבני ישראל ואת בהמת הלוים תחת בהמתם והיו לי הלוים אני יהוה ואת פדויי השלשה והשבעים והמאתים העדפים על הלוים מבכור בני ישראל ולקחת חמשת חמשת שקלים לגלגלת בשקל הקדש תקח עשרים גרה השקל ונתתה הכסף לאהרן ולבניו פדויי העדפים בהם ויקח משה את כסף הפדיום מאת העדפים על פדויי הלוים מאת בכור בני ישראל לקח את הכסף חמשה וששים ושלש מאות ואלף בשקל הקדש ויתן משה את כסף הפדים לאהרן ולבניו על פי יהוה כאשר צוה יהוה את משה Chapter 4 וידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר נשא את ראש בני קהת מתוך בני לוי למשפחתם לבית אבתם מבן שלשים שנה ומעלה ועד בן חמשים שנה כל בא לצבא לעשות מלאכה באהל מועד זאת עבדת בני קהת באהל מועד קדש הקדשים ובא אהרן ובניו בנסע המחנה והורדו את פרכת המסך וכסו בה את ארן העדת ונתנו עליו כסוי עור תחש ופרשו בגד כליל תכלת מלמעלה ושמו בדיו ועל שלחן הפנים יפרשו בגד תכלת ונתנו עליו את הקערת ואת הכפת ואת המנקית ואת קשות הנסך ולחם התמיד עליו יהיה ופרשו עליהם בגד תולעת שני וכסו אתו במכסה עור תחש ושמו את בדיו ולקחו בגד תכלת וכסו את מנרת המאור ואת נרתיה ואת מלקחיה ואת מחתתיה ואת כל כלי שמנה אשר ישרתו לה בהם ונתנו אתה ואת כל כליה אל מכסה עור תחש ונתנו על המוט ועל מזבח הזהב יפרשו בגד תכלת וכסו אתו במכסה עור תחש ושמו את בדיו ולקחו את כל כלי השרת אשר ישרתו בם בקדש ונתנו אל בגד תכלת וכסו אותם במכסה עור תחש ונתנו על המוט ודשנו את המזבח ופרשו עליו בגד ארגמן ונתנו עליו את כל כליו אשר ישרתו עליו בהם את המחתת את המזלגת ואת היעים ואת המזרקת כל כלי המזבח ופרשו עליו כסוי עור תחש ושמו בדיו וכלה אהרן ובניו לכסת את הקדש ואת כל כלי הקדש בנסע המחנה ואחרי כן יבאו בני קהת לשאת ולא יגעו אל הקדש ומתו אלה משא בני קהת באהל מועד ופקדת אלעזר בן אהרן הכהן שמן המאור וקטרת הסמים ומנחת התמיד ושמן המשחה פקדת כל המשכן וכל אשר בו בקדש ובכליו וידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר אל תכריתו את שבט משפחת הקהתי מתוך הלוים וזאת עשו להם וחיו ולא ימתו בגשתם את קדש הקדשים אהרן ובניו יבאו ושמו אותם איש איש על עבדתו ואל משאו ולא יבאו לראות כבלע את הקדש ומתו וידבר יהוה אל משה לאמר נשא את ראש בני גרשון גם הם לבית אבתם למשפחתם מבן שלשים שנה ומעלה עד בן חמשים שנה תפקד אותם כל הבא לצבא צבא לעבד עבדה באהל מועד זאת עבדת משפחת הגרשני לעבד ולמשא ונשאו את יריעת המשכן ואת אהל מועד מכסהו ומכסה התחש אשר עליו מלמעלה ואת מסך פתח אהל מועד ואת קלעי החצר ואת מסך פתח שער החצר אשר על המשכן ועל המזבח סביב ואת מיתריהם ואת כל כלי עבדתם ואת כל אשר יעשה להם ועבדו על פי אהרן ובניו תהיה כל עבדת בני הגרשני לכל משאם ולכל עבדתם ופקדתם עלהם במשמרת את כל משאם זאת עבדת משפחת בני הגרשני באהל מועד ומשמרתם ביד איתמר בן אהרן הכהן בני מררי למשפחתם לבית אבתם תפקד אתם מבן שלשים שנה ומעלה ועד בן חמשים שנה תפקדם כל הבא לצבא לעבד את עבדת אהל מועד וזאת משמרת משאם לכל עבדתם באהל מועד קרשי המשכן ובריחיו ועמודיו ואדניו ועמודי החצר סביב ואדניהם ויתדתם ומיתריהם לכל כליהם ולכל עבדתם ובשמת תפקדו את כלי משמרת משאם זאת עבדת משפחת בני מררי לכל עבדתם באהל מועד ביד איתמר בן אהרן הכהן ויפקד משה ואהרן ונשיאי העדה את בני הקהתי למשפחתם ולבית אבתם מבן שלשים שנה ומעלה ועד בן חמשים שנה כל הבא לצבא לעבדה באהל מועד ויהיו פקדיהם למשפחתם אלפים שבע מאות וחמשים אלה פקודי משפחת הקהתי כל העבד באהל מועד אשר פקד משה ואהרן על פי יהוה ביד משה ופקודי בני גרשון למשפחותם ולבית אבתם מבן שלשים שנה ומעלה ועד בן חמשים שנה כל הבא לצבא לעבדה באהל מועד ויהיו פקדיהם למשפחתם לבית אבתם אלפים ושש מאות ושלשים אלה פקודי משפחת בני גרשון כל העבד באהל מועד אשר פקד משה ואהרן על פי יהוה ופקודי משפחת בני מררי למשפחתם לבית אבתם מבן שלשים שנה ומעלה ועד בן חמשים שנה כל הבא לצבא לעבדה באהל מועד ויהיו פקדיהם למשפחתם שלשת אלפים ומאתים אלה פקודי משפחת בני מררי אשר פקד משה ואהרן על פי יהוה ביד משה כל הפקדים אשר פקד משה ואהרן ונשיאי ישראל את הלוים למשפחתם ולבית אבתם מבן שלשים שנה ומעלה ועד בן חמשים שנה כל הבא לעבד עבדת עבדה ועבדת משא באהל מועד ויהיו פקדיהם שמנת אלפים וחמש מאות ושמנים על פי יהוה פקד אותם ביד משה איש איש על עבדתו ועל משאו ופקדיו אשר צוה יהוה את משה Chapter 5 וידבר יהוה אל משה לאמר צו את בני ישראל וישלחו מן המחנה כל צרוע וכל זב וכל טמא לנפש מזכר עד נקבה תשלחו אל מחוץ למחנה תשלחום ולא יטמאו את מחניהם אשר אני שכן בתוכם ויעשו כן בני ישראל וישלחו אותם אל מחוץ למחנה כאשר דבר יהוה אל משה כן עשו בני ישראל וידבר יהוה אל משה לאמר דבר אל בני ישראל איש או אשה כי יעשו מכל חטאת האדם למעל מעל ביהוה ואשמה הנפש ההוא והתודו את חטאתם אשר עשו והשיב את אשמו בראשו וחמישתו יסף עליו ונתן לאשר אשם לו ואם אין לאיש גאל להשיב האשם אליו האשם המושב ליהוה לכהן מלבד איל הכפרים אשר יכפר בו עליו וכל תרומה לכל קדשי בני ישראל אשר יקריבו לכהן לו יהיה ואיש את קדשיו לו יהיו איש אשר יתן לכהן לו יהיה וידבר יהוה אל משה לאמר דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם איש איש כי תשטה אשתו ומעלה בו מעל ושכב איש אתה שכבת זרע ונעלם מעיני אישה ונסתרה והיא נטמאה ועד אין בה והוא לא נתפשה ועבר עליו רוח קנאה וקנא את אשתו והוא נטמאה או עבר עליו רוח קנאה וקנא את אשתו והיא לא נטמאה והביא האיש את אשתו אל הכהן והביא את קרבנה עליה עשירת האיפה קמח שערים לא יצק עליו שמן ולא יתן עליו לבנה כי מנחת קנאת הוא מנחת זכרון מזכרת עון והקריב אתה הכהן והעמדה לפני יהוה ולקח הכהן מים קדשים בכלי חרש ומן העפר אשר יהיה בקרקע המשכן יקח הכהן ונתן אל המים והעמיד הכהן את האשה לפני יהוה ופרע את ראש האשה ונתן על כפיה את מנחת הזכרון מנחת קנאת הוא וביד הכהן יהיו מי המרים המאררים והשביע אתה הכהן ואמר אל האשה אם לא שכב איש אתך ואם לא שטית טמאה תחת אישך הנקי ממי המרים המאררים האלה ואת כי שטית תחת אישך וכי נטמאת ויתן איש בך את שכבתו מבלעדי אישך והשביע הכהן את האשה בשבעת האלה ואמר הכהן לאשה יתן יהוה אותך לאלה ולשבעה בתוך עמך בתת יהוה את ירכך נפלת ואת בטנך צבה ובאו המים המאררים האלה במעיך לצבות בטן ולנפל ירך ואמרה האשה אמן אמן וכתב את האלת האלה הכהן בספר ומחה אל מי המרים והשקה את האשה את מי המרים המאררים ובאו בה המים המאררים למרים ולקח הכהן מיד האשה את מנחת הקנאת והניף את המנחה לפני יהוה והקריב אתה אל המזבח וקמץ הכהן מן המנחה את אזכרתה והקטיר המזבחה ואחר ישקה את האשה את המים והשקה את המים והיתה אם נטמאה ותמעל מעל באישה ובאו בה המים המאררים למרים וצבתה בטנה ונפלה ירכה והיתה האשה לאלה בקרב עמה ואם לא נטמאה האשה וטהרה הוא ונקתה ונזרעה זרע זאת תורת הקנאת אשר תשטה אשה תחת אישה ונטמאה או איש אשר תעבר עליו רוח קנאה וקנא את אשתו והעמיד את האשה לפני יהוה ועשה לה הכהן את כל התורה הזאת ונקה האיש מעון והאשה ההוא תשא את עונה Chapter 6 וידבר יהוה אל משה לאמר דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם איש או אשה כי יפלא לנדר נדר נזיר להזיר ליהוה מיין ושכר יזיר חמץ יין וחמץ שכר לא ישתה וכל משרת ענבים לא ישתה וענבים לחים ויבשים לא יאכל כל ימי נזרו מכל אשר יעשה מגפן היין מחרצנים ועד זג לא יאכל כל ימי נדר נזרו תער לא יעבר על ראשו עד מלאת הימם אשר יזיר ליהוה קדש יהיה גדל פרע שער ראשו כל ימי הזירו ליהוה על נפש מת לא יבא לאביו ולאמו לאחיו ולאחתו לא יטמא להם במתם כי נזר אלהיו על ראשו כל ימי נזרו קדש הוא ליהוה וכי ימות מת עליו בפתע פתאם וטמא ראש נזרו וגלח ראשו ביום טהרתו ביום השביעי יגלחנו וביום השמיני יבא שתי תרים או שני בני יונה אל הכהן אל פתח אהל מועד ועשה הכהן אחד לחטאת ואחד לעלה וכפר עליו מאשר חטא על הנפש וקדש את ראשו ביום ההוא והזיר ליהוה את ימי נזרו והביא כבש בן שנתו לאשם והימים הראשנים יפלו כי טמא נזרו וזאת תורת הנזיר ביום מלאת ימי נזרו יביא אתו אל פתח אהל מועד והקריב את קרבנו ליהוה כבש בן שנתו תמים אחד לעלה וכבשה אחת בת שנתה תמימה לחטאת ואיל אחד תמים לשלמים וסל מצות סלת חלת בלולת בשמן ורקיקי מצות משחים בשמן ומנחתם ונסכיהם והקריב הכהן לפני יהוה ועשה את חטאתו ואת עלתו ואת האיל יעשה זבח שלמים ליהוה על סל המצות ועשה הכהן את מנחתו ואת נסכו וגלח הנזיר פתח אהל מועד את ראש נזרו ולקח את שער ראש נזרו ונתן על האש אשר תחת זבח השלמים ולקח הכהן את הזרע בשלה מן האיל וחלת מצה אחת מן הסל ורקיק מצה אחד ונתן על כפי הנזיר אחר התגלחו את נזרו והניף אותם הכהן תנופה לפני יהוה קדש הוא לכהן על חזה התנופה ועל שוק התרומה ואחר ישתה הנזיר יין זאת תורת הנזיר אשר ידר קרבנו ליהוה על נזרו מלבד אשר תשיג ידו כפי נדרו אשר ידר כן יעשה על תורת נזרו וידבר יהוה אל משה לאמר דבר אל אהרן ואל בניו לאמר כה תברכו את בני ישראל אמור להם יברכך יהוה וישמרך יאר יהוה פניו אליך ויחנך ישא יהוה פניו אליך וישם לך שלום ושמו את שמי על בני ישראל ואני אברכם Chapter 7 ויהי ביום כלות משה להקים את המשכן וימשח אתו ויקדש אתו ואת כל כליו ואת המזבח ואת כל כליו וימשחם ויקדש אתם ויקריבו נשיאי ישראל ראשי בית אבתם הם נשיאי המטת הם העמדים על הפקדים ויביאו את קרבנם לפני יהוה שש עגלת צב ושני עשר בקר עגלה על שני הנשאים ושור לאחד ויקריבו אותם לפני המשכן ויאמר יהוה אל משה לאמר קח מאתם והיו לעבד את עבדת אהל מועד ונתתה אותם אל הלוים איש כפי עבדתו ויקח משה את העגלת ואת הבקר ויתן אותם אל הלוים את שתי העגלת ואת ארבעת הבקר נתן לבני גרשון כפי עבדתם ואת ארבע העגלת ואת שמנת הבקר נתן לבני מררי כפי עבדתם ביד איתמר בן אהרן הכהן ולבני קהת לא נתן כי עבדת הקדש עלהם בכתף ישאו ויקריבו הנשאים את חנכת המזבח ביום המשח אתו ויקריבו הנשיאם את קרבנם לפני המזבח ויאמר יהוה אל משה נשיא אחד ליום נשיא אחד ליום יקריבו את קרבנם לחנכת המזבח ויהי המקריב ביום הראשון את קרבנו נחשון בן עמינדב למטה יהודה וקרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו לעלה שעיר עזים אחד לחטאת ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתודים חמשה כבשים בני שנה חמשה זה קרבן נחשון בן עמינדב ביום השני הקריב נתנאל בן צוער נשיא יששכר הקרב את קרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו לעלה שעיר עזים אחד לחטאת ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתודים חמשה כבשים בני שנה חמשה זה קרבן נתנאל בן צוער ביום השלישי נשיא לבני זבולן אליאב בן חלן קרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו לעלה שעיר עזים אחד לחטאת ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתדים חמשה כבשים בני שנה חמשה זה קרבן אליאב בן חלן ביום הרביעי נשיא לבני ראובן אליצור בן שדיאור קרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו לעלה שעיר עזים אחד לחטאת ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתדים חמשה כבשים בני שנה חמשה זה קרבן אליצור בן שדיאור ביום החמישי נשיא לבני שמעון שלמיאל בן צורישדי קרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו לעלה שעיר עזים אחד לחטאת ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתדים חמשה כבשים בני שנה חמשה זה קרבן שלמיאל בן צורישדי ביום הששי נשיא לבני גד אליסף בן דעואל קרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו לעלה שעיר עזים אחד לחטאת ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתדים חמשה כבשים בני שנה חמשה זה קרבן אליסף בן דעואל ביום השביעי נשיא לבני אפרים אלישמע בן עמיהוד קרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו לעלה שעיר עזים אחד לחטאת ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתדים חמשה כבשים בני שנה חמשה זה קרבן אלישמע בן עמיהוד ביום השמיני נשיא לבני מנשה גמליאל בן פדה צור קרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו לעלה שעיר עזים אחד לחטאת ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתדים חמשה כבשים בני שנה חמשה זה קרבן גמליאל בן פדה צור ביום התשיעי נשיא לבני בנימן אבידן בן גדעני קרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו לעלה שעיר עזים אחד לחטאת ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתדים חמשה כבשים בני שנה חמשה זה קרבן אבידן בן גדעני ביום העשירי נשיא לבני דן אחיעזר בן עמישדי קרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו לעלה שעיר עזים אחד לחטאת ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתדים חמשה כבשים בני שנה חמשה זה קרבן אחיעזר בן עמישדי ביום עשתי עשר יום נשיא לבני אשר פגעיאל בן עכרן קרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו לעלה שעיר עזים אחד לחטאת ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתדים חמשה כבשים בני שנה חמשה זה קרבן פגעיאל בן עכרן ביום שנים עשר יום נשיא לבני נפתלי אחירע בן עינן קרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו לעלה שעיר עזים אחד לחטאת ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתדים חמשה כבשים בני שנה חמשה זה קרבן אחירע בן עינן זאת חנכת המזבח ביום המשח אתו מאת נשיאי ישראל קערת כסף שתים עשרה מזרקי כסף שנים עשר כפות זהב שתים עשרה שלשים ומאה הקערה האחת כסף ושבעים המזרק האחד כל כסף הכלים אלפים וארבע מאות בשקל הקדש כפות זהב שתים עשרה מלאת קטרת עשרה עשרה הכף בשקל הקדש כל זהב הכפות עשרים ומאה כל הבקר לעלה שנים עשר פרים אילם שנים עשר כבשים בני שנה שנים עשר ומנחתם ושעירי עזים שנים עשר לחטאת וכל בקר זבח השלמים עשרים וארבעה פרים אילם ששים עתדים ששים כבשים בני שנה ששים זאת חנכת המזבח אחרי המשח אתו ובבא משה אל אהל מועד לדבר אתו וישמע את הקול מדבר אליו מעל הכפרת אשר על ארן העדת מבין שני הכרבים וידבר אליו Chapter 8 וידבר יהוה אל משה לאמר דבר אל אהרן ואמרת אליו בהעלתך את הנרת אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות ויעש כן אהרן אל מול פני המנורה העלה נרתיה כאשר צוה יהוה את משה וזה מעשה המנרה מקשה זהב עד ירכה עד פרחה מקשה הוא כמראה אשר הראה יהוה את משה כן עשה את המנרה וידבר יהוה אל משה לאמר קח את הלוים מתוך בני ישראל וטהרת אתם וכה תעשה להם לטהרם הזה עליהם מי חטאת והעבירו תער על כל בשרם וכבסו בגדיהם והטהרו ולקחו פר בן בקר ומנחתו סלת בלולה בשמן ופר שני בן בקר תקח לחטאת והקרבת את הלוים לפני אהל מועד והקהלת את כל עדת בני ישראל והקרבת את הלוים לפני יהוה וסמכו בני ישראל את ידיהם על הלוים והניף אהרן את הלוים תנופה לפני יהוה מאת בני ישראל והיו לעבד את עבדת יהוה והלוים יסמכו את ידיהם על ראש הפרים ועשה את האחד חטאת ואת האחד עלה ליהוה לכפר על הלוים והעמדת את הלוים לפני אהרן ולפני בניו והנפת אתם תנופה ליהוה והבדלת את הלוים מתוך בני ישראל והיו לי הלוים ואחרי כן יבאו הלוים לעבד את אהל מועד וטהרת אתם והנפת אתם תנופה כי נתנים נתנים המה לי מתוך בני ישראל תחת פטרת כל רחם בכור כל מבני ישראל לקחתי אתם לי כי לי כל בכור בבני ישראל באדם ובבהמה ביום הכתי כל בכור בארץ מצרים הקדשתי אתם לי ואקח את הלוים תחת כל בכור בבני ישראל ואתנה את הלוים נתנים לאהרן ולבניו מתוך בני ישראל לעבד את עבדת בני ישראל באהל מועד ולכפר על בני ישראל ולא יהיה בבני ישראל נגף בגשת בני ישראל אל הקדש ויעש משה ואהרן וכל עדת בני ישראל ללוים ככל אשר צוה יהוה את משה ללוים כן עשו להם בני ישראל ויתחטאו הלוים ויכבסו בגדיהם וינף אהרן אתם תנופה לפני יהוה ויכפר עליהם אהרן לטהרם ואחרי כן באו הלוים לעבד את עבדתם באהל מועד לפני אהרן ולפני בניו כאשר צוה יהוה את משה על הלוים כן עשו להם וידבר יהוה אל משה לאמר זאת אשר ללוים מבן חמש ועשרים שנה ומעלה יבוא לצבא צבא בעבדת אהל מועד ומבן חמשים שנה ישוב מצבא העבדה ולא יעבד עוד ושרת את אחיו באהל מועד לשמר משמרת ועבדה לא יעבד ככה תעשה ללוים במשמרתם Chapter 9 וידבר יהוה אל משה במדבר סיני בשנה השנית לצאתם מארץ מצרים בחדש הראשון לאמר ויעשו בני ישראל את הפסח במועדו בארבעה עשר יום בחדש הזה בין הערבים תעשו אתו במועדו ככל חקתיו וככל משפטיו תעשו אתו וידבר משה אל בני ישראל לעשת הפסח ויעשו את הפסח בראשון בארבעה עשר יום לחדש בין הערבים במדבר סיני ככל אשר צוה יהוה את משה כן עשו בני ישראל ויהי אנשים אשר היו טמאים לנפש אדם ולא יכלו לעשת הפסח ביום ההוא ויקרבו לפני משה ולפני אהרן ביום ההוא ויאמרו האנשים ההמה אליו אנחנו טמאים לנפש אדם למה נגרע לבלתי הקרב את קרבן יהוה במעדו בתוך בני ישראל ויאמר אלהם משה עמדו ואשמעה מה יצוה יהוה לכם וידבר יהוה אל משה לאמר דבר אל בני ישראל לאמר איש איש כי יהיה טמא לנפש או בדרך רחקה לכם או לדרתיכם ועשה פסח ליהוה בחדש השני בארבעה עשר יום בין הערבים יעשו אתו על מצות ומררים יאכלהו לא ישאירו ממנו עד בקר ועצם לא ישברו בו ככל חקת הפסח יעשו אתו והאיש אשר הוא טהור ובדרך לא היה וחדל לעשות הפסח ונכרתה הנפש ההוא מעמיה כי קרבן יהוה לא הקריב במעדו חטאו ישא האיש ההוא וכי יגור אתכם גר ועשה פסח ליהוה כחקת הפסח וכמשפטו כן יעשה חקה אחת יהיה לכם ולגר ולאזרח הארץ וביום הקים את המשכן כסה הענן את המשכן לאהל העדת ובערב יהיה על המשכן כמראה אש עד בקר כן יהיה תמיד הענן יכסנו ומראה אש לילה ולפי העלת הענן מעל האהל ואחרי כן יסעו בני ישראל ובמקום אשר ישכן שם הענן שם יחנו בני ישראל על פי יהוה יסעו בני ישראל ועל פי יהוה יחנו כל ימי אשר ישכן הענן על המשכן יחנו ובהאריך הענן על המשכן ימים רבים ושמרו בני ישראל את משמרת יהוה ולא יסעו ויש אשר יהיה הענן ימים מספר על המשכן על פי יהוה יחנו ועל פי יהוה יסעו ויש אשר יהיה הענן מערב עד בקר ונעלה הענן בבקר ונסעו או יומם ולילה ונעלה הענן ונסעו או ימים או חדש או ימים בהאריך הענן על המשכן לשכן עליו יחנו בני ישראל ולא יסעו ובהעלתו יסעו על פי יהוה יחנו ועל פי יהוה יסעו את משמרת יהוה שמרו על פי יהוה ביד משה Chapter 10 וידבר יהוה אל משה לאמר עשה לך שתי חצוצרת כסף מקשה תעשה אתם והיו לך למקרא העדה ולמסע את המחנות ותקעו בהן ונועדו אליך כל העדה אל פתח אהל מועד ואם באחת יתקעו ונועדו אליך הנשיאים ראשי אלפי ישראל ותקעתם תרועה ונסעו המחנות החנים קדמה ותקעתם תרועה שנית ונסעו המחנות החנים תימנה תרועה יתקעו למסעיהם ובהקהיל את הקהל תתקעו ולא תריעו ובני אהרן הכהנים יתקעו בחצצרות והיו לכם לחקת עולם לדרתיכם וכי תבאו מלחמה בארצכם על הצר הצרר אתכם והרעתם בחצצרות ונזכרתם לפני יהוה אלהיכם ונושעתם מאיביכם וביום שמחתכם ובמועדיכם ובראשי חדשיכם ותקעתם בחצצרת על עלתיכם ועל זבחי שלמיכם והיו לכם לזכרון לפני אלהיכם אני יהוה אלהיכם ויהי בשנה השנית בחדש השני בעשרים בחדש נעלה הענן מעל משכן העדת ויסעו בני ישראל למסעיהם ממדבר סיני וישכן הענן במדבר פארן ויסעו בראשנה על פי יהוה ביד משה ויסע דגל מחנה בני יהודה בראשנה לצבאתם ועל צבאו נחשון בן עמינדב ועל צבא מטה בני יששכר נתנאל בן צוער ועל צבא מטה בני זבולן אליאב בן חלון והורד המשכן ונסעו בני גרשון ובני מררי נשאי המשכן ונסע דגל מחנה ראובן לצבאתם ועל צבאו אליצור בן שדיאור ועל צבא מטה בני שמעון שלמיאל בן צורי שדי ועל צבא מטה בני גד אליסף בן דעואל ונסעו הקהתים נשאי המקדש והקימו את המשכן עד באם ונסע דגל מחנה בני אפרים לצבאתם ועל צבאו אלישמע בן עמיהוד ועל צבא מטה בני מנשה גמליאל בן פדה צור ועל צבא מטה בני בנימן אבידן בן גדעוני ונסע דגל מחנה בני דן מאסף לכל המחנת לצבאתם ועל צבאו אחיעזר בן עמישדי ועל צבא מטה בני אשר פגעיאל בן עכרן ועל צבא מטה בני נפתלי אחירע בן עינן אלה מסעי בני ישראל לצבאתם ויסעו ויאמר משה לחבב בן רעואל המדיני חתן משה נסעים אנחנו אל המקום אשר אמר יהוה אתו אתן לכם לכה אתנו והטבנו לך כי יהוה דבר טוב על ישראל ויאמר אליו לא אלך כי אם אל ארצי ואל מולדתי אלך ויאמר אל נא תעזב אתנו כי על כן ידעת חנתנו במדבר והיית לנו לעינים והיה כי תלך עמנו והיה הטוב ההוא אשר ייטיב יהוה עמנו והטבנו לך ויסעו מהר יהוה דרך שלשת ימים וארון ברית יהוה נסע לפניהם דרך שלשת ימים לתור להם מנוחה וענן יהוה עליהם יומם בנסעם מן המחנה ויהי בנסע הארן ויאמר משה קומה יהוה ויפצו איביך וינסו משנאיך מפניך ובנחה יאמר שובה יהוה רבבות אלפי ישראל Chapter 11 ויהי העם כמתאננים רע באזני יהוה וישמע יהוה ויחר אפו ותבער בם אש יהוה ותאכל בקצה המחנה ויצעק העם אל משה ויתפלל משה אל יהוה ותשקע האש ויקרא שם המקום ההוא תבערה כי בערה בם אש יהוה והאספסף אשר בקרבו התאוו תאוה וישבו ויבכו גם בני ישראל ויאמרו מי יאכלנו בשר זכרנו את הדגה אשר נאכל במצרים חנם את הקשאים ואת האבטחים ואת החציר ואת הבצלים ואת השומים ועתה נפשנו יבשה אין כל בלתי אל המן עינינו והמן כזרע גד הוא ועינו כעין הבדלח שטו העם ולקטו וטחנו ברחים או דכו במדכה ובשלו בפרור ועשו אתו עגות והיה טעמו כטעם לשד השמן וברדת הטל על המחנה לילה ירד המן עליו וישמע משה את העם בכה למשפחתיו איש לפתח אהלו ויחר אף יהוה מאד ובעיני משה רע ויאמר משה אל יהוה למה הרעת לעבדך ולמה לא מצתי חן בעיניך לשום את משא כל העם הזה עלי האנכי הריתי את כל העם הזה אם אנכי ילדתיהו כי תאמר אלי שאהו בחיקך כאשר ישא האמן את הינק על האדמה אשר נשבעת לאבתיו מאין לי בשר לתת לכל העם הזה כי יבכו עלי לאמר תנה לנו בשר ונאכלה לא אוכל אנכי לבדי לשאת את כל העם הזה כי כבד ממני ואם ככה את עשה לי הרגני נא הרג אם מצאתי חן בעיניך ואל אראה ברעתי ויאמר יהוה אל משה אספה לי שבעים איש מזקני ישראל אשר ידעת כי הם זקני העם ושטריו ולקחת אתם אל אהל מועד והתיצבו שם עמך וירדתי ודברתי עמך שם ואצלתי מן הרוח אשר עליך ושמתי עליהם ונשאו אתך במשא העם ולא תשא אתה לבדך ואל העם תאמר התקדשו למחר ואכלתם בשר כי בכיתם באזני יהוה לאמר מי יאכלנו בשר כי טוב לנו במצרים ונתן יהוה לכם בשר ואכלתם לא יום אחד תאכלון ולא יומים ולא חמשה ימים ולא עשרה ימים ולא עשרים יום עד חדש ימים עד אשר יצא מאפכם והיה לכם לזרא יען כי מאסתם את יהוה אשר בקרבכם ותבכו לפניו לאמר למה זה יצאנו ממצרים ויאמר משה שש מאות אלף רגלי העם אשר אנכי בקרבו ואתה אמרת בשר אתן להם ואכלו חדש ימים הצאן ובקר ישחט להם ומצא להם אם את כל דגי הים יאסף להם ומצא להם ויאמר יהוה אל משה היד יהוה תקצר עתה תראה היקרך דברי אם לא ויצא משה וידבר אל העם את דברי יהוה ויאסף שבעים איש מזקני העם ויעמד אתם סביבת האהל וירד יהוה בענן וידבר אליו ויאצל מן הרוח אשר עליו ויתן על שבעים איש הזקנים ויהי כנוח עליהם הרוח ויתנבאו ולא יספו וישארו שני אנשים במחנה שם האחד אלדד ושם השני מידד ותנח עליהם הרוח והמה בכתבים ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה וירץ הנער ויגד למשה ויאמר אלדד ומידד מתנבאים במחנה ויען יהושע בן נון משרת משה מבחריו ויאמר אדני משה כלאם ויאמר לו משה המקנא אתה לי ומי יתן כל עם יהוה נביאים כי יתן יהוה את רוחו עליהם ויאסף משה אל המחנה הוא וזקני ישראל ורוח נסע מאת יהוה ויגז שלוים מן הים ויטש על המחנה כדרך יום כה וכדרך יום כה סביבות המחנה וכאמתים על פני הארץ ויקם העם כל היום ההוא וכל הלילה וכל יום המחרת ויאספו את השלו הממעיט אסף עשרה חמרים וישטחו להם שטוח סביבות המחנה הבשר עודנו בין שניהם טרם יכרת ואף יהוה חרה בעם ויך יהוה בעם מכה רבה מאד ויקרא את שם המקום ההוא קברות התאוה כי שם קברו את העם המתאוים מקברות התאוה נסעו העם חצרות ויהיו בחצרות Chapter 12 ותדבר מרים ואהרן במשה על אדות האשה הכשית אשר לקח כי אשה כשית לקח ויאמרו הרק אך במשה דבר יהוה הלא גם בנו דבר וישמע יהוה והאיש משה ענו [עניו] מאד מכל האדם אשר על פני האדמה ויאמר יהוה פתאם אל משה ואל אהרן ואל מרים צאו שלשתכם אל אהל מועד ויצאו שלשתם וירד יהוה בעמוד ענן ויעמד פתח האהל ויקרא אהרן ומרים ויצאו שניהם ויאמר שמעו נא דברי אם יהיה נביאכם יהוה במראה אליו אתודע בחלום אדבר בו לא כן עבדי משה בכל ביתי נאמן הוא פה אל פה אדבר בו ומראה ולא בחידת ותמנת יהוה יביט ומדוע לא יראתם לדבר בעבדי במשה ויחר אף יהוה בם וילך והענן סר מעל האהל והנה מרים מצרעת כשלג ויפן אהרן אל מרים והנה מצרעת ויאמר אהרן אל משה בי אדני אל נא תשת עלינו חטאת אשר נואלנו ואשר חטאנו אל נא תהי כמת אשר בצאתו מרחם אמו ויאכל חצי בשרו ויצעק משה אל יהוה לאמר אל נא רפא נא לה ויאמר יהוה אל משה ואביה ירק ירק בפניה הלא תכלם שבעת ימים תסגר שבעת ימים מחוץ למחנה ואחר תאסף ותסגר מרים מחוץ למחנה שבעת ימים והעם לא נסע עד האסף מרים ואחר נסעו העם מחצרות ויחנו במדבר פארן Chapter 13 וידבר יהוה אל משה לאמר שלח לך אנשים ויתרו את ארץ כנען אשר אני נתן לבני ישראל איש אחד איש אחד למטה אבתיו תשלחו כל נשיא בהם וישלח אתם משה ממדבר פארן על פי יהוה כלם אנשים ראשי בני ישראל המה ואלה שמותם למטה ראובן שמוע בן זכור למטה שמעון שפט בן חורי למטה יהודה כלב בן יפנה למטה יששכר יגאל בן יוסף למטה אפרים הושע בן נון למטה בנימן פלטי בן רפוא למטה זבולן גדיאל בן סודי למטה יוסף למטה מנשה גדי בן סוסי למטה דן עמיאל בן גמלי למטה אשר סתור בן מיכאל למטה נפתלי נחבי בן ופסי למטה גד גאואל בן מכי אלה שמות האנשים אשר שלח משה לתור את הארץ ויקרא משה להושע בן נון יהושע וישלח אתם משה לתור את ארץ כנען ויאמר אלהם עלו זה בנגב ועליתם את ההר וראיתם את הארץ מה הוא ואת העם הישב עליה החזק הוא הרפה המעט הוא אם רב ומה הארץ אשר הוא ישב בה הטובה הוא אם רעה ומה הערים אשר הוא יושב בהנה הבמחנים אם במבצרים ומה הארץ השמנה הוא אם רזה היש בה עץ אם אין והתחזקתם ולקחתם מפרי הארץ והימים ימי בכורי ענבים ויעלו ויתרו את הארץ ממדבר צן עד רחב לבא חמת ויעלו בנגב ויבא עד חברון ושם אחימן ששי ותלמי ילידי הענק וחברון שבע שנים נבנתה לפני צען מצרים ויבאו עד נחל אשכל ויכרתו משם זמורה ואשכול ענבים אחד וישאהו במוט בשנים ומן הרמנים ומן התאנים למקום ההוא קרא נחל אשכול על אדות האשכול אשר כרתו משם בני ישראל וישבו מתור הארץ מקץ ארבעים יום וילכו ויבאו אל משה ואל אהרן ואל כל עדת בני ישראל אל מדבר פארן קדשה וישיבו אותם דבר ואת כל העדה ויראום את פרי הארץ ויספרו לו ויאמרו באנו אל הארץ אשר שלחתנו וגם זבת חלב ודבש הוא וזה פריה אפס כי עז העם הישב בארץ והערים בצרות גדלת מאד וגם ילדי הענק ראינו שם עמלק יושב בארץ הנגב והחתי והיבוסי והאמרי יושב בהר והכנעני ישב על הים ועל יד הירדן ויהס כלב את העם אל משה ויאמר עלה נעלה וירשנו אתה כי יכול נוכל לה והאנשים אשר עלו עמו אמרו לא נוכל לעלות אל העם כי חזק הוא ממנו ויוציאו דבת הארץ אשר תרו אתה אל בני ישראל לאמר הארץ אשר עברנו בה לתור אתה ארץ אכלת יושביה הוא וכל העם אשר ראינו בתוכה אנשי מדות ושם ראינו את הנפילים בני ענק מן הנפלים ונהי בעינינו כחגבים וכן היינו בעיניהם Chapter 14 ותשא כל העדה ויתנו את קולם ויבכו העם בלילה ההוא וילנו על משה ועל אהרן כל בני ישראל ויאמרו אלהם כל העדה לו מתנו בארץ מצרים או במדבר הזה לו מתנו ולמה יהוה מביא אתנו אל הארץ הזאת לנפל בחרב נשינו וטפנו יהיו לבז הלוא טוב לנו שוב מצרימה ויאמרו איש אל אחיו נתנה ראש ונשובה מצרימה ויפל משה ואהרן על פניהם לפני כל קהל עדת בני ישראל ויהושע בן נון וכלב בן יפנה מן התרים את הארץ קרעו בגדיהם ויאמרו אל כל עדת בני ישראל לאמר הארץ אשר עברנו בה לתור אתה טובה הארץ מאד מאד אם חפץ בנו יהוה והביא אתנו אל הארץ הזאת ונתנה לנו ארץ אשר הוא זבת חלב ודבש אך ביהוה אל תמרדו ואתם אל תיראו את עם הארץ כי לחמנו הם סר צלם מעליהם ויהוה אתנו אל תיראם ויאמרו כל העדה לרגום אתם באבנים וכבוד יהוה נראה באהל מועד אל כל בני ישראל ויאמר יהוה אל משה עד אנה ינאצני העם הזה ועד אנה לא יאמינו בי בכל האתות אשר עשיתי בקרבו אכנו בדבר ואורשנו ואעשה אתך לגוי גדול ועצום ממנו ויאמר משה אל יהוה ושמעו מצרים כי העלית בכחך את העם הזה מקרבו ואמרו אל יושב הארץ הזאת שמעו כי אתה יהוה בקרב העם הזה אשר עין בעין נראה אתה יהוה ועננך עמד עלהם ובעמד ענן אתה הלך לפניהם יומם ובעמוד אש לילה והמתה את העם הזה כאיש אחד ואמרו הגוים אשר שמעו את שמעך לאמר מבלתי יכלת יהוה להביא את העם הזה אל הארץ אשר נשבע להם וישחטם במדבר ועתה יגדל נא כח אדני כאשר דברת לאמר יהוה ארך אפים ורב חסד נשא עון ופשע ונקה לא ינקה פקד עון אבות על בנים על שלשים ועל רבעים סלח נא לעון העם הזה כגדל חסדך וכאשר נשאתה לעם הזה ממצרים ועד הנה ויאמר יהוה סלחתי כדברך ואולם חי אני וימלא כבוד יהוה את כל הארץ כי כל האנשים הראים את כבדי ואת אתתי אשר עשיתי במצרים ובמדבר וינסו אתי זה עשר פעמים ולא שמעו בקולי אם יראו את הארץ אשר נשבעתי לאבתם וכל מנאצי לא יראוה ועבדי כלב עקב היתה רוח אחרת עמו וימלא אחרי והביאתיו אל הארץ אשר בא שמה וזרעו יורשנה והעמלקי והכנעני יושב בעמק מחר פנו וסעו לכם המדבר דרך ים סוף וידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר עד מתי לעדה הרעה הזאת אשר המה מלינים עלי את תלנות בני ישראל אשר המה מלינים עלי שמעתי אמר אלהם חי אני נאם יהוה אם לא כאשר דברתם באזני כן אעשה לכם במדבר הזה יפלו פגריכם וכל פקדיכם לכל מספרכם מבן עשרים שנה ומעלה אשר הלינתם עלי אם אתם תבאו אל הארץ אשר נשאתי את ידי לשכן אתכם בה כי אם כלב בן יפנה ויהושע בן נון וטפכם אשר אמרתם לבז יהיה והביאתי אתם וידעו את הארץ אשר מאסתם בה ופגריכם אתם יפלו במדבר הזה ובניכם יהיו רעים במדבר ארבעים שנה ונשאו את זנותיכם עד תם פגריכם במדבר במספר הימים אשר תרתם את הארץ ארבעים יום יום לשנה יום לשנה תשאו את עונתיכם ארבעים שנה וידעתם את תנואתי אני יהוה דברתי אם לא זאת אעשה לכל העדה הרעה הזאת הנועדים עלי במדבר הזה יתמו ושם ימתו והאנשים אשר שלח משה לתור את הארץ וישבו וילונו [וילינו] עליו את כל העדה להוציא דבה על הארץ וימתו האנשים מוצאי דבת הארץ רעה במגפה לפני יהוה ויהושע בן נון וכלב בן יפנה חיו מן האנשים ההם ההלכים לתור את הארץ וידבר משה את הדברים האלה אל כל בני ישראל ויתאבלו העם מאד וישכמו בבקר ויעלו אל ראש ההר לאמר הננו ועלינו אל המקום אשר אמר יהוה כי חטאנו ויאמר משה למה זה אתם עברים את פי יהוה והוא לא תצלח אל תעלו כי אין יהוה בקרבכם ולא תנגפו לפני איביכם כי העמלקי והכנעני שם לפניכם ונפלתם בחרב כי על כן שבתם מאחרי יהוה ולא יהיה יהוה עמכם ויעפלו לעלות אל ראש ההר וארון ברית יהוה ומשה לא משו מקרב המחנה וירד העמלקי והכנעני הישב בהר ההוא ויכום ויכתום עד החרמה Chapter 15 וידבר יהוה אל משה לאמר דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם כי תבאו אל ארץ מושבתיכם אשר אני נתן לכם ועשיתם אשה ליהוה עלה או זבח לפלא נדר או בנדבה או במעדיכם לעשות ריח ניחח ליהוה מן הבקר או מן הצאן והקריב המקריב קרבנו ליהוה מנחה סלת עשרון בלול ברבעית ההין שמן ויין לנסך רביעית ההין תעשה על העלה או לזבח לכבש האחד או לאיל תעשה מנחה סלת שני עשרנים בלולה בשמן שלשית ההין ויין לנסך שלשית ההין תקריב ריח ניחח ליהוה וכי תעשה בן בקר עלה או זבח לפלא נדר או שלמים ליהוה והקריב על בן הבקר מנחה סלת שלשה עשרנים בלול בשמן חצי ההין ויין תקריב לנסך חצי ההין אשה ריח ניחח ליהוה ככה יעשה לשור האחד או לאיל האחד או לשה בכבשים או בעזים כמספר אשר תעשו ככה תעשו לאחד כמספרם כל האזרח יעשה ככה את אלה להקריב אשה ריח ניחח ליהוה וכי יגור אתכם גר או אשר בתוככם לדרתיכם ועשה אשה ריח ניחח ליהוה כאשר תעשו כן יעשה הקהל חקה אחת לכם ולגר הגר חקת עולם לדרתיכם ככם כגר יהיה לפני יהוה תורה אחת ומשפט אחד יהיה לכם ולגר הגר אתכם וידבר יהוה אל משה לאמר דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם בבאכם אל הארץ אשר אני מביא אתכם שמה והיה באכלכם מלחם הארץ תרימו תרומה ליהוה ראשית ערסתכם חלה תרימו תרומה כתרומת גרן כן תרימו אתה מראשית ערסתיכם תתנו ליהוה תרומה לדרתיכם וכי תשגו ולא תעשו את כל המצות האלה אשר דבר יהוה אל משה את כל אשר צוה יהוה אליכם ביד משה מן היום אשר צוה יהוה והלאה לדרתיכם והיה אם מעיני העדה נעשתה לשגגה ועשו כל העדה פר בן בקר אחד לעלה לריח ניחח ליהוה ומנחתו ונסכו כמשפט ושעיר עזים אחד לחטת וכפר הכהן על כל עדת בני ישראל ונסלח להם כי שגגה הוא והם הביאו את קרבנם אשה ליהוה וחטאתם לפני יהוה על שגגתם ונסלח לכל עדת בני ישראל ולגר הגר בתוכם כי לכל העם בשגגה ואם נפש אחת תחטא בשגגה והקריבה עז בת שנתה לחטאת וכפר הכהן על הנפש השגגת בחטאה בשגגה לפני יהוה לכפר עליו ונסלח לו האזרח בבני ישראל ולגר הגר בתוכם תורה אחת יהיה לכם לעשה בשגגה והנפש אשר תעשה ביד רמה מן האזרח ומן הגר את יהוה הוא מגדף ונכרתה הנפש ההוא מקרב עמה כי דבר יהוה בזה ואת מצותו הפר הכרת תכרת הנפש ההוא עונה בה ויהיו בני ישראל במדבר וימצאו איש מקשש עצים ביום השבת ויקריבו אתו המצאים אתו מקשש עצים אל משה ואל אהרן ואל כל העדה ויניחו אתו במשמר כי לא פרש מה יעשה לו ויאמר יהוה אל משה מות יומת האיש רגום אתו באבנים כל העדה מחוץ למחנה ויציאו אתו כל העדה אל מחוץ למחנה וירגמו אתו באבנים וימת כאשר צוה יהוה את משה ויאמר יהוה אל משה לאמר דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם ועשו להם ציצת על כנפי בגדיהם לדרתם ונתנו על ציצת הכנף פתיל תכלת והיה לכם לציצת וראיתם אתו וזכרתם את כל מצות יהוה ועשיתם אתם ולא תתרו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם אשר אתם זנים אחריהם למען תזכרו ועשיתם את כל מצותי והייתם קדשים לאלהיכם אני יהוה אלהיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים להיות לכם לאלהים אני יהוה אלהיכם Chapter 16 ויקח קרח בן יצהר בן קהת בן לוי ודתן ואבירם בני אליאב ואון בן פלת בני ראובן ויקמו לפני משה ואנשים מבני ישראל חמשים ומאתים נשיאי עדה קראי מועד אנשי שם ויקהלו על משה ועל אהרן ויאמרו אלהם רב לכם כי כל העדה כלם קדשים ובתוכם יהוה ומדוע תתנשאו על קהל יהוה וישמע משה ויפל על פניו וידבר אל קרח ואל כל עדתו לאמר בקר וידע יהוה את אשר לו ואת הקדוש והקריב אליו ואת אשר יבחר בו יקריב אליו זאת עשו קחו לכם מחתות קרח וכל עדתו ותנו בהן אש ושימו עליהן קטרת לפני יהוה מחר והיה האיש אשר יבחר יהוה הוא הקדוש רב לכם בני לוי ויאמר משה אל קרח שמעו נא בני לוי המעט מכם כי הבדיל אלהי ישראל אתכם מעדת ישראל להקריב אתכם אליו לעבד את עבדת משכן יהוה ולעמד לפני העדה לשרתם ויקרב אתך ואת כל אחיך בני לוי אתך ובקשתם גם כהנה לכן אתה וכל עדתך הנעדים על יהוה ואהרן מה הוא כי תלונו [תלינו] עליו וישלח משה לקרא לדתן ולאבירם בני אליאב ויאמרו לא נעלה המעט כי העליתנו מארץ זבת חלב ודבש להמיתנו במדבר כי תשתרר עלינו גם השתרר אף לא אל ארץ זבת חלב ודבש הביאתנו ותתן לנו נחלת שדה וכרם העיני האנשים ההם תנקר לא נעלה ויחר למשה מאד ויאמר אל יהוה אל תפן אל מנחתם לא חמור אחד מהם נשאתי ולא הרעתי את אחד מהם ויאמר משה אל קרח אתה וכל עדתך היו לפני יהוה אתה והם ואהרן מחר וקחו איש מחתתו ונתתם עליהם קטרת והקרבתם לפני יהוה איש מחתתו חמשים ומאתים מחתת ואתה ואהרן איש מחתתו ויקחו איש מחתתו ויתנו עליהם אש וישימו עליהם קטרת ויעמדו פתח אהל מועד ומשה ואהרן ויקהל עליהם קרח את כל העדה אל פתח אהל מועד וירא כבוד יהוה אל כל העדה וידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר הבדלו מתוך העדה הזאת ואכלה אתם כרגע ויפלו על פניהם ויאמרו אל אלהי הרוחת לכל בשר האיש אחד יחטא ועל כל העדה תקצף וידבר יהוה אל משה לאמר דבר אל העדה לאמר העלו מסביב למשכן קרח דתן ואבירם ויקם משה וילך אל דתן ואבירם וילכו אחריו זקני ישראל וידבר אל העדה לאמר סורו נא מעל אהלי האנשים הרשעים האלה ואל תגעו בכל אשר להם פן תספו בכל חטאתם ויעלו מעל משכן קרח דתן ואבירם מסביב ודתן ואבירם יצאו נצבים פתח אהליהם ונשיהם ובניהם וטפם ויאמר משה בזאת תדעון כי יהוה שלחני לעשות את כל המעשים האלה כי לא מלבי אם כמות כל האדם ימתון אלה ופקדת כל האדם יפקד עליהם לא יהוה שלחני ואם בריאה יברא יהוה ופצתה האדמה את פיה ובלעה אתם ואת כל אשר להם וירדו חיים שאלה וידעתם כי נאצו האנשים האלה את יהוה ויהי ככלתו לדבר את כל הדברים האלה ותבקע האדמה אשר תחתיהם ותפתח הארץ את פיה ותבלע אתם ואת בתיהם ואת כל האדם אשר לקרח ואת כל הרכוש וירדו הם וכל אשר להם חיים שאלה ותכס עליהם הארץ ויאבדו מתוך הקהל וכל ישראל אשר סביבתיהם נסו לקלם כי אמרו פן תבלענו הארץ ואש יצאה מאת יהוה ותאכל את החמשים ומאתים איש מקריבי הקטרת Chapter 17 וידבר יהוה אל משה לאמר אמר אל אלעזר בן אהרן הכהן וירם את המחתת מבין השרפה ואת האש זרה הלאה כי קדשו את מחתות החטאים האלה בנפשתם ועשו אתם רקעי פחים צפוי למזבח כי הקריבם לפני יהוה ויקדשו ויהיו לאות לבני ישראל ויקח אלעזר הכהן את מחתות הנחשת אשר הקריבו השרפים וירקעום צפוי למזבח זכרון לבני ישראל למען אשר לא יקרב איש זר אשר לא מזרע אהרן הוא להקטיר קטרת לפני יהוה ולא יהיה כקרח וכעדתו כאשר דבר יהוה ביד משה לו וילנו כל עדת בני ישראל ממחרת על משה ועל אהרן לאמר אתם המתם את עם יהוה ויהי בהקהל העדה על משה ועל אהרן ויפנו אל אהל מועד והנה כסהו הענן וירא כבוד יהוה ויבא משה ואהרן אל פני אהל מועד וידבר יהוה אל משה לאמר הרמו מתוך העדה הזאת ואכלה אתם כרגע ויפלו על פניהם ויאמר משה אל אהרן קח את המחתה ותן עליה אש מעל המזבח ושים קטרת והולך מהרה אל העדה וכפר עליהם כי יצא הקצף מלפני יהוה החל הנגף ויקח אהרן כאשר דבר משה וירץ אל תוך הקהל והנה החל הנגף בעם ויתן את הקטרת ויכפר על העם ויעמד בין המתים ובין החיים ותעצר המגפה ויהיו המתים במגפה ארבעה עשר אלף ושבע מאות מלבד המתים על דבר קרח וישב אהרן אל משה אל פתח אהל מועד והמגפה נעצרה וידבר יהוה אל משה לאמר דבר אל בני ישראל וקח מאתם מטה מטה לבית אב מאת כל נשיאהם לבית אבתם שנים עשר מטות איש את שמו תכתב על מטהו ואת שם אהרן תכתב על מטה לוי כי מטה אחד לראש בית אבותם והנחתם באהל מועד לפני העדות אשר אועד לכם שמה והיה האיש אשר אבחר בו מטהו יפרח והשכתי מעלי את תלנות בני ישראל אשר הם מלינם עליכם וידבר משה אל בני ישראל ויתנו אליו כל נשיאיהם מטה לנשיא אחד מטה לנשיא אחד לבית אבתם שנים עשר מטות ומטה אהרן בתוך מטותם וינח משה את המטת לפני יהוה באהל העדת ויהי ממחרת ויבא משה אל אהל העדות והנה פרח מטה אהרן לבית לוי ויצא פרח ויצץ ציץ ויגמל שקדים ויצא משה את כל המטת מלפני יהוה אל כל בני ישראל ויראו ויקחו איש מטהו ויאמר יהוה אל משה השב את מטה אהרן לפני העדות למשמרת לאות לבני מרי ותכל תלונתם מעלי ולא ימתו ויעש משה כאשר צוה יהוה אתו כן עשה ויאמרו בני ישראל אל משה לאמר הן גוענו אבדנו כלנו אבדנו כל הקרב הקרב אל משכן יהוה ימות האם תמנו לגוע Chapter 18 ויאמר יהוה אל אהרן אתה ובניך ובית אביך אתך תשאו את עון המקדש ואתה ובניך אתך תשאו את עון כהנתכם וגם את אחיך מטה לוי שבט אביך הקרב אתך וילוו עליך וישרתוך ואתה ובניך אתך לפני אהל העדת ושמרו משמרתך ומשמרת כל האהל אך אל כלי הקדש ואל המזבח לא יקרבו ולא ימתו גם הם גם אתם ונלוו עליך ושמרו את משמרת אהל מועד לכל עבדת האהל וזר לא יקרב אליכם ושמרתם את משמרת הקדש ואת משמרת המזבח ולא יהיה עוד קצף על בני ישראל ואני הנה לקחתי את אחיכם הלוים מתוך בני ישראל לכם מתנה נתנים ליהוה לעבד את עבדת אהל מועד ואתה ובניך אתך תשמרו את כהנתכם לכל דבר המזבח ולמבית לפרכת ועבדתם עבדת מתנה אתן את כהנתכם והזר הקרב יומת וידבר יהוה אל אהרן ואני הנה נתתי לך את משמרת תרומתי לכל קדשי בני ישראל לך נתתים למשחה ולבניך לחק עולם זה יהיה לך מקדש הקדשים מן האש כל קרבנם לכל מנחתם ולכל חטאתם ולכל אשמם אשר ישיבו לי קדש קדשים לך הוא ולבניך בקדש הקדשים תאכלנו כל זכר יאכל אתו קדש יהיה לך וזה לך תרומת מתנם לכל תנופת בני ישראל לך נתתים ולבניך ולבנתיך אתך לחק עולם כל טהור בביתך יאכל אתו כל חלב יצהר וכל חלב תירוש ודגן ראשיתם אשר יתנו ליהוה לך נתתים בכורי כל אשר בארצם אשר יביאו ליהוה לך יהיה כל טהור בביתך יאכלנו כל חרם בישראל לך יהיה כל פטר רחם לכל בשר אשר יקריבו ליהוה באדם ובבהמה יהיה לך אך פדה תפדה את בכור האדם ואת בכור הבהמה הטמאה תפדה ופדויו מבן חדש תפדה בערכך כסף חמשת שקלים בשקל הקדש עשרים גרה הוא אך בכור שור או בכור כשב או בכור עז לא תפדה קדש הם את דמם תזרק על המזבח ואת חלבם תקטיר אשה לריח ניחח ליהוה ובשרם יהיה לך כחזה התנופה וכשוק הימין לך יהיה כל תרומת הקדשים אשר ירימו בני ישראל ליהוה נתתי לך ולבניך ולבנתיך אתך לחק עולם ברית מלח עולם הוא לפני יהוה לך ולזרעך אתך ויאמר יהוה אל אהרן בארצם לא תנחל וחלק לא יהיה לך בתוכם אני חלקך ונחלתך בתוך בני ישראל ולבני לוי הנה נתתי כל מעשר בישראל לנחלה חלף עבדתם אשר הם עבדים את עבדת אהל מועד ולא יקרבו עוד בני ישראל אל אהל מועד לשאת חטא למות ועבד הלוי הוא את עבדת אהל מועד והם ישאו עונם חקת עולם לדרתיכם ובתוך בני ישראל לא ינחלו נחלה כי את מעשר בני ישראל אשר ירימו ליהוה תרומה נתתי ללוים לנחלה על כן אמרתי להם בתוך בני ישראל לא ינחלו נחלה וידבר יהוה אל משה לאמר ואל הלוים תדבר ואמרת אלהם כי תקחו מאת בני ישראל את המעשר אשר נתתי לכם מאתם בנחלתכם והרמתם ממנו תרומת יהוה מעשר מן המעשר ונחשב לכם תרומתכם כדגן מן הגרן וכמלאה מן היקב כן תרימו גם אתם תרומת יהוה מכל מעשרתיכם אשר תקחו מאת בני ישראל ונתתם ממנו את תרומת יהוה לאהרן הכהן מכל מתנתיכם תרימו את כל תרומת יהוה מכל חלבו את מקדשו ממנו ואמרת אלהם בהרימכם את חלבו ממנו ונחשב ללוים כתבואת גרן וכתבואת יקב ואכלתם אתו בכל מקום אתם וביתכם כי שכר הוא לכם חלף עבדתכם באהל מועד ולא תשאו עליו חטא בהרימכם את חלבו ממנו ואת קדשי בני ישראל לא תחללו ולא תמותו Chapter 19 וידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר זאת חקת התורה אשר צוה יהוה לאמר דבר אל בני ישראל ויקחו אליך פרה אדמה תמימה אשר אין בה מום אשר לא עלה עליה על ונתתם אתה אל אלעזר הכהן והוציא אתה אל מחוץ למחנה ושחט אתה לפניו ולקח אלעזר הכהן מדמה באצבעו והזה אל נכח פני אהל מועד מדמה שבע פעמים ושרף את הפרה לעיניו את ערה ואת בשרה ואת דמה על פרשה ישרף ולקח הכהן עץ ארז ואזוב ושני תולעת והשליך אל תוך שרפת הפרה וכבס בגדיו הכהן ורחץ בשרו במים ואחר יבוא אל המחנה וטמא הכהן עד הערב והשרף אתה יכבס בגדיו במים ורחץ בשרו במים וטמא עד הערב ואסף איש טהור את אפר הפרה והניח מחוץ למחנה במקום טהור והיתה לעדת בני ישראל למשמרת למי נדה חטאת הוא וכבס האסף את אפר הפרה את בגדיו וטמא עד הערב והיתה לבני ישראל ולגר הגר בתוכם לחקת עולם הנגע במת לכל נפש אדם וטמא שבעת ימים הוא יתחטא בו ביום השלישי וביום השביעי יטהר ואם לא יתחטא ביום השלישי וביום השביעי לא יטהר כל הנגע במת בנפש האדם אשר ימות ולא יתחטא את משכן יהוה טמא ונכרתה הנפש ההוא מישראל כי מי נדה לא זרק עליו טמא יהיה עוד טמאתו בו זאת התורה אדם כי ימות באהל כל הבא אל האהל וכל אשר באהל יטמא שבעת ימים וכל כלי פתוח אשר אין צמיד פתיל עליו טמא הוא וכל אשר יגע על פני השדה בחלל חרב או במת או בעצם אדם או בקבר יטמא שבעת ימים ולקחו לטמא מעפר שרפת החטאת ונתן עליו מים חיים אל כלי ולקח אזוב וטבל במים איש טהור והזה על האהל ועל כל הכלים ועל הנפשות אשר היו שם ועל הנגע בעצם או בחלל או במת או בקבר והזה הטהר על הטמא ביום השלישי וביום השביעי וחטאו ביום השביעי וכבס בגדיו ורחץ במים וטהר בערב ואיש אשר יטמא ולא יתחטא ונכרתה הנפש ההוא מתוך הקהל כי את מקדש יהוה טמא מי נדה לא זרק עליו טמא הוא והיתה להם לחקת עולם ומזה מי הנדה יכבס בגדיו והנגע במי הנדה יטמא עד הערב וכל אשר יגע בו הטמא יטמא והנפש הנגעת תטמא עד הערב Chapter 20 ויבאו בני ישראל כל העדה מדבר צן בחדש הראשון וישב העם בקדש ותמת שם מרים ותקבר שם ולא היה מים לעדה ויקהלו על משה ועל אהרן וירב העם עם משה ויאמרו לאמר ולו גוענו בגוע אחינו לפני יהוה ולמה הבאתם את קהל יהוה אל המדבר הזה למות שם אנחנו ובעירנו ולמה העליתנו ממצרים להביא אתנו אל המקום הרע הזה לא מקום זרע ותאנה וגפן ורמון ומים אין לשתות ויבא משה ואהרן מפני הקהל אל פתח אהל מועד ויפלו על פניהם וירא כבוד יהוה אליהם וידבר יהוה אל משה לאמר קח את המטה והקהל את העדה אתה ואהרן אחיך ודברתם אל הסלע לעיניהם ונתן מימיו והוצאת להם מים מן הסלע והשקית את העדה ואת בעירם ויקח משה את המטה מלפני יהוה כאשר צוהו ויקהלו משה ואהרן את הקהל אל פני הסלע ויאמר להם שמעו נא המרים המן הסלע הזה נוציא לכם מים וירם משה את ידו ויך את הסלע במטהו פעמים ויצאו מים רבים ותשת העדה ובעירם ויאמר יהוה אל משה ואל אהרן יען לא האמנתם בי להקדישני לעיני בני ישראל לכן לא תביאו את הקהל הזה אל הארץ אשר נתתי להם המה מי מריבה אשר רבו בני ישראל את יהוה ויקדש בם וישלח משה מלאכים מקדש אל מלך אדום כה אמר אחיך ישראל אתה ידעת את כל התלאה אשר מצאתנו וירדו אבתינו מצרימה ונשב במצרים ימים רבים וירעו לנו מצרים ולאבתינו ונצעק אל יהוה וישמע קלנו וישלח מלאך ויצאנו ממצרים והנה אנחנו בקדש עיר קצה גבולך נעברה נא בארצך לא נעבר בשדה ובכרם ולא נשתה מי באר דרך המלך נלך לא נטה ימין ושמאול עד אשר נעבר גבולך ויאמר אליו אדום לא תעבר בי פן בחרב אצא לקראתך ויאמרו אליו בני ישראל במסלה נעלה ואם מימיך נשתה אני ומקני ונתתי מכרם רק אין דבר ברגלי אעברה ויאמר לא תעבר ויצא אדום לקראתו בעם כבד וביד חזקה וימאן אדום נתן את ישראל עבר בגבלו ויט ישראל מעליו ויסעו מקדש ויבאו בני ישראל כל העדה הר ההר ויאמר יהוה אל משה ואל אהרן בהר ההר על גבול ארץ אדום לאמר יאסף אהרן אל עמיו כי לא יבא אל הארץ אשר נתתי לבני ישראל על אשר מריתם את פי למי מריבה קח את אהרן ואת אלעזר בנו והעל אתם הר ההר והפשט את אהרן את בגדיו והלבשתם את אלעזר בנו ואהרן יאסף ומת שם ויעש משה כאשר צוה יהוה ויעלו אל הר ההר לעיני כל העדה ויפשט משה את אהרן את בגדיו וילבש אתם את אלעזר בנו וימת אהרן שם בראש ההר וירד משה ואלעזר מן ההר ויראו כל העדה כי גוע אהרן ויבכו את אהרן שלשים יום כל בית ישראל Chapter 21 וישמע הכנעני מלך ערד ישב הנגב כי בא ישראל דרך האתרים וילחם בישראל וישב ממנו שבי וידר ישראל נדר ליהוה ויאמר אם נתן תתן את העם הזה בידי והחרמתי את עריהם וישמע יהוה בקול ישראל ויתן את הכנעני ויחרם אתהם ואת עריהם ויקרא שם המקום חרמה ויסעו מהר ההר דרך ים סוף לסבב את ארץ אדום ותקצר נפש העם בדרך וידבר העם באלהים ובמשה למה העליתנו ממצרים למות במדבר כי אין לחם ואין מים ונפשנו קצה בלחם הקלקל וישלח יהוה בעם את הנחשים השרפים וינשכו את העם וימת עם רב מישראל ויבא העם אל משה ויאמרו חטאנו כי דברנו ביהוה ובך התפלל אל יהוה ויסר מעלינו את הנחש ויתפלל משה בעד העם ויאמר יהוה אל משה עשה לך שרף ושים אתו על נס והיה כל הנשוך וראה אתו וחי ויעש משה נחש נחשת וישמהו על הנס והיה אם נשך הנחש את איש והביט אל נחש הנחשת וחי ויסעו בני ישראל ויחנו באבת ויסעו מאבת ויחנו בעיי העברים במדבר אשר על פני מואב ממזרח השמש משם נסעו ויחנו בנחל זרד משם נסעו ויחנו מעבר ארנון אשר במדבר היצא מגבול האמרי כי ארנון גבול מואב בין מואב ובין האמרי על כן יאמר בספר מלחמת יהוה את והב בסופה ואת הנחלים ארנון ואשד הנחלים אשר נטה לשבת ער ונשען לגבול מואב ומשם בארה הוא הבאר אשר אמר יהוה למשה אסף את העם ואתנה להם מים אז ישיר ישראל את השירה הזאת עלי באר ענו לה באר חפרוה שרים כרוה נדיבי העם במחקק במשענתם וממדבר מתנה וממתנה נחליאל ומנחליאל במות ומבמות הגיא אשר בשדה מואב ראש הפסגה ונשקפה על פני הישימן וישלח ישראל מלאכים אל סיחן מלך האמרי לאמר אעברה בארצך לא נטה בשדה ובכרם לא נשתה מי באר בדרך המלך נלך עד אשר נעבר גבלך ולא נתן סיחן את ישראל עבר בגבלו ויאסף סיחן את כל עמו ויצא לקראת ישראל המדברה ויבא יהצה וילחם בישראל ויכהו ישראל לפי חרב ויירש את ארצו מארנן עד יבק עד בני עמון כי עז גבול בני עמון ויקח ישראל את כל הערים האלה וישב ישראל בכל ערי האמרי בחשבון ובכל בנתיה כי חשבון עיר סיחן מלך האמרי הוא והוא נלחם במלך מואב הראשון ויקח את כל ארצו מידו עד ארנן על כן יאמרו המשלים באו חשבון תבנה ותכונן עיר סיחון כי אש יצאה מחשבון להבה מקרית סיחן אכלה ער מואב בעלי במות ארנן אוי לך מואב אבדת עם כמוש נתן בניו פליטם ובנתיו בשבית למלך אמרי סיחון ונירם אבד חשבון עד דיבון ונשים עד נפח אשר עד מידבא וישב ישראל בארץ האמרי וישלח משה לרגל את יעזר וילכדו בנתיה ויירש [ויורש] את האמרי אשר שם ויפנו ויעלו דרך הבשן ויצא עוג מלך הבשן לקראתם הוא וכל עמו למלחמה אדרעי ויאמר יהוה אל משה אל תירא אתו כי בידך נתתי אתו ואת כל עמו ואת ארצו ועשית לו כאשר עשית לסיחן מלך האמרי אשר יושב בחשבון ויכו אתו ואת בניו ואת כל עמו עד בלתי השאיר לו שריד ויירשו את ארצו Chapter 22 ויסעו בני ישראל ויחנו בערבות מואב מעבר לירדן ירחו וירא בלק בן צפור את כל אשר עשה ישראל לאמרי ויגר מואב מפני העם מאד כי רב הוא ויקץ מואב מפני בני ישראל ויאמר מואב אל זקני מדין עתה ילחכו הקהל את כל סביבתינו כלחך השור את ירק השדה ובלק בן צפור מלך למואב בעת ההוא וישלח מלאכים אל בלעם בן בעור פתורה אשר על הנהר ארץ בני עמו לקרא לו לאמר הנה עם יצא ממצרים הנה כסה את עין הארץ והוא ישב ממלי ועתה לכה נא ארה לי את העם הזה כי עצום הוא ממני אולי אוכל נכה בו ואגרשנו מן הארץ כי ידעתי את אשר תברך מברך ואשר תאר יואר וילכו זקני מואב וזקני מדין וקסמים בידם ויבאו אל בלעם וידברו אליו דברי בלק ויאמר אליהם לינו פה הלילה והשבתי אתכם דבר כאשר ידבר יהוה אלי וישבו שרי מואב עם בלעם ויבא אלהים אל בלעם ויאמר מי האנשים האלה עמך ויאמר בלעם אל האלהים בלק בן צפר מלך מואב שלח אלי הנה העם היצא ממצרים ויכס את עין הארץ עתה לכה קבה לי אתו אולי אוכל להלחם בו וגרשתיו ויאמר אלהים אל בלעם לא תלך עמהם לא תאר את העם כי ברוך הוא ויקם בלעם בבקר ויאמר אל שרי בלק לכו אל ארצכם כי מאן יהוה לתתי להלך עמכם ויקומו שרי מואב ויבאו אל בלק ויאמרו מאן בלעם הלך עמנו ויסף עוד בלק שלח שרים רבים ונכבדים מאלה ויבאו אל בלעם ויאמרו לו כה אמר בלק בן צפור אל נא תמנע מהלך אלי כי כבד אכבדך מאד וכל אשר תאמר אלי אעשה ולכה נא קבה לי את העם הזה ויען בלעם ויאמר אל עבדי בלק אם יתן לי בלק מלא ביתו כסף וזהב לא אוכל לעבר את פי יהוה אלהי לעשות קטנה או גדולה ועתה שבו נא בזה גם אתם הלילה ואדעה מה יסף יהוה דבר עמי ויבא אלהים אל בלעם לילה ויאמר לו אם לקרא לך באו האנשים קום לך אתם ואך את הדבר אשר אדבר אליך אתו תעשה ויקם בלעם בבקר ויחבש את אתנו וילך עם שרי מואב ויחר אף אלהים כי הולך הוא ויתיצב מלאך יהוה בדרך לשטן לו והוא רכב על אתנו ושני נעריו עמו ותרא האתון את מלאך יהוה נצב בדרך וחרבו שלופה בידו ותט האתון מן הדרך ותלך בשדה ויך בלעם את האתון להטתה הדרך ויעמד מלאך יהוה במשעול הכרמים גדר מזה וגדר מזה ותרא האתון את מלאך יהוה ותלחץ אל הקיר ותלחץ את רגל בלעם אל הקיר ויסף להכתה ויוסף מלאך יהוה עבור ויעמד במקום צר אשר אין דרך לנטות ימין ושמאול ותרא האתון את מלאך יהוה ותרבץ תחת בלעם ויחר אף בלעם ויך את האתון במקל ויפתח יהוה את פי האתון ותאמר לבלעם מה עשיתי לך כי הכיתני זה שלש רגלים ויאמר בלעם לאתון כי התעללת בי לו יש חרב בידי כי עתה הרגתיך ותאמר האתון אל בלעם הלוא אנכי אתנך אשר רכבת עלי מעודך עד היום הזה ההסכן הסכנתי לעשות לך כה ויאמר לא ויגל יהוה את עיני בלעם וירא את מלאך יהוה נצב בדרך וחרבו שלפה בידו ויקד וישתחו לאפיו ויאמר אליו מלאך יהוה על מה הכית את אתנך זה שלוש רגלים הנה אנכי יצאתי לשטן כי ירט הדרך לנגדי ותראני האתון ותט לפני זה שלש רגלים אולי נטתה מפני כי עתה גם אתכה הרגתי ואותה החייתי ויאמר בלעם אל מלאך יהוה חטאתי כי לא ידעתי כי אתה נצב לקראתי בדרך ועתה אם רע בעיניך אשובה לי ויאמר מלאך יהוה אל בלעם לך עם האנשים ואפס את הדבר אשר אדבר אליך אתו תדבר וילך בלעם עם שרי בלק וישמע בלק כי בא בלעם ויצא לקראתו אל עיר מואב אשר על גבול ארנן אשר בקצה הגבול ויאמר בלק אל בלעם הלא שלח שלחתי אליך לקרא לך למה לא הלכת אלי האמנם לא אוכל כבדך ויאמר בלעם אל בלק הנה באתי אליך עתה היכול אוכל דבר מאומה הדבר אשר ישים אלהים בפי אתו אדבר וילך בלעם עם בלק ויבאו קרית חצות ויזבח בלק בקר וצאן וישלח לבלעם ולשרים אשר אתו ויהי בבקר ויקח בלק את בלעם ויעלהו במות בעל וירא משם קצה העם Chapter 23 ויאמר בלעם אל בלק בנה לי בזה שבעה מזבחת והכן לי בזה שבעה פרים ושבעה אילים ויעש בלק כאשר דבר בלעם ויעל בלק ובלעם פר ואיל במזבח ויאמר בלעם לבלק התיצב על עלתך ואלכה אולי יקרה יהוה לקראתי ודבר מה יראני והגדתי לך וילך שפי ויקר אלהים אל בלעם ויאמר אליו את שבעת המזבחת ערכתי ואעל פר ואיל במזבח וישם יהוה דבר בפי בלעם ויאמר שוב אל בלק וכה תדבר וישב אליו והנה נצב על עלתו הוא וכל שרי מואב וישא משלו ויאמר מן ארם ינחני בלק מלך מואב מהררי קדם לכה ארה לי יעקב ולכה זעמה ישראל מה אקב לא קבה אל ומה אזעם לא זעם יהוה כי מראש צרים אראנו ומגבעות אשורנו הן עם לבדד ישכן ובגוים לא יתחשב מי מנה עפר יעקב ומספר את רבע ישראל תמת נפשי מות ישרים ותהי אחריתי כמהו ויאמר בלק אל בלעם מה עשית לי לקב איבי לקחתיך והנה ברכת ברך ויען ויאמר הלא את אשר ישים יהוה בפי אתו אשמר לדבר ויאמר אליו בלק לך [לכה ] נא אתי אל מקום אחר אשר תראנו משם אפס קצהו תראה וכלו לא תראה וקבנו לי משם ויקחהו שדה צפים אל ראש הפסגה ויבן שבעה מזבחת ויעל פר ואיל במזבח ויאמר אל בלק התיצב כה על עלתך ואנכי אקרה כה ויקר יהוה אל בלעם וישם דבר בפיו ויאמר שוב אל בלק וכה תדבר ויבא אליו והנו נצב על עלתו ושרי מואב אתו ויאמר לו בלק מה דבר יהוה וישא משלו ויאמר קום בלק ושמע האזינה עדי בנו צפר לא איש אל ויכזב ובן אדם ויתנחם ההוא אמר ולא יעשה ודבר ולא יקימנה הנה ברך לקחתי וברך ולא אשיבנה לא הביט און ביעקב ולא ראה עמל בישראל יהוה אלהיו עמו ותרועת מלך בו אל מוציאם ממצרים כתועפת ראם לו כי לא נחש ביעקב ולא קסם בישראל כעת יאמר ליעקב ולישראל מה פעל אל הן עם כלביא יקום וכארי יתנשא לא ישכב עד יאכל טרף ודם חללים ישתה ויאמר בלק אל בלעם גם קב לא תקבנו גם ברך לא תברכנו ויען בלעם ויאמר אל בלק הלא דברתי אליך לאמר כל אשר ידבר יהוה אתו אעשה ויאמר בלק אל בלעם לכה נא אקחך אל מקום אחר אולי יישר בעיני האלהים וקבתו לי משם ויקח בלק את בלעם ראש הפעור הנשקף על פני הישימן ויאמר בלעם אל בלק בנה לי בזה שבעה מזבחת והכן לי בזה שבעה פרים ושבעה אילים ויעש בלק כאשר אמר בלעם ויעל פר ואיל במזבח Chapter 24 וירא בלעם כי טוב בעיני יהוה לברך את ישראל ולא הלך כפעם בפעם לקראת נחשים וישת אל המדבר פניו וישא בלעם את עיניו וירא את ישראל שכן לשבטיו ותהי עליו רוח אלהים וישא משלו ויאמר נאם בלעם בנו בער ונאם הגבר שתם העין נאם שמע אמרי אל אשר מחזה שדי יחזה נפל וגלוי עינים מה טבו אהליך יעקב משכנתיך ישראל כנחלים נטיו כגנת עלי נהר כאהלים נטע יהוה כארזים עלי מים יזל מים מדליו וזרעו במים רבים וירם מאגג מלכו ותנשא מלכתו אל מוציאו ממצרים כתועפת ראם לו יאכל גוים צריו ועצמתיהם יגרם וחציו ימחץ כרע שכב כארי וכלביא מי יקימנו מברכיך ברוך וארריך ארור ויחר אף בלק אל בלעם ויספק את כפיו ויאמר בלק אל בלעם לקב איבי קראתיך והנה ברכת ברך זה שלש פעמים ועתה ברח לך אל מקומך אמרתי כבד אכבדך והנה מנעך יהוה מכבוד ויאמר בלעם אל בלק הלא גם אל מלאכיך אשר שלחת אלי דברתי לאמר אם יתן לי בלק מלא ביתו כסף וזהב לא אוכל לעבר את פי יהוה לעשות טובה או רעה מלבי אשר ידבר יהוה אתו אדבר ועתה הנני הולך לעמי לכה איעצך אשר יעשה העם הזה לעמך באחרית הימים וישא משלו ויאמר נאם בלעם בנו בער ונאם הגבר שתם העין נאם שמע אמרי אל וידע דעת עליון מחזה שדי יחזה נפל וגלוי עינים אראנו ולא עתה אשורנו ולא קרוב דרך כוכב מיעקב וקם שבט מישראל ומחץ פאתי מואב וקרקר כל בני שת והיה אדום ירשה והיה ירשה שעיר איביו וישראל עשה חיל וירד מיעקב והאביד שריד מעיר וירא את עמלק וישא משלו ויאמר ראשית גוים עמלק ואחריתו עדי אבד וירא את הקיני וישא משלו ויאמר איתן מושבך ושים בסלע קנך כי אם יהיה לבער קין עד מה אשור תשבך וישא משלו ויאמר אוי מי יחיה משמו אל וצים מיד כתים וענו אשור וענו עבר וגם הוא עדי אבד ויקם בלעם וילך וישב למקמו וגם בלק הלך לדרכו Chapter 25 וישב ישראל בשטים ויחל העם לזנות אל בנות מואב ותקראן לעם לזבחי אלהיהן ויאכל העם וישתחוו לאלהיהן ויצמד ישראל לבעל פעור ויחר אף יהוה בישראל ויאמר יהוה אל משה קח את כל ראשי העם והוקע אותם ליהוה נגד השמש וישב חרון אף יהוה מישראל ויאמר משה אל שפטי ישראל הרגו איש אנשיו הנצמדים לבעל פעור והנה איש מבני ישראל בא ויקרב אל אחיו את המדינית לעיני משה ולעיני כל עדת בני ישראל והמה בכים פתח אהל מועד וירא פינחס בן אלעזר בן אהרן הכהן ויקם מתוך העדה ויקח רמח בידו ויבא אחר איש ישראל אל הקבה וידקר את שניהם את איש ישראל ואת האשה אל קבתה ותעצר המגפה מעל בני ישראל ויהיו המתים במגפה ארבעה ועשרים אלף וידבר יהוה אל משה לאמר פינחס בן אלעזר בן אהרן הכהן השיב את חמתי מעל בני ישראל בקנאו את קנאתי בתוכם ולא כליתי את בני ישראל בקנאתי לכן אמר הנני נתן לו את בריתי שלום והיתה לו ולזרעו אחריו ברית כהנת עולם תחת אשר קנא לאלהיו ויכפר על בני ישראל ושם איש ישראל המכה אשר הכה את המדינית זמרי בן סלוא נשיא בית אב לשמעני ושם האשה המכה המדינית כזבי בת צור ראש אמות בית אב במדין הוא וידבר יהוה אל משה לאמר צרור את המדינים והכיתם אותם כי צררים הם לכם בנכליהם אשר נכלו לכם על דבר פעור ועל דבר כזבי בת נשיא מדין אחתם המכה ביום המגפה על דבר פעור Chapter 26 ויהי אחרי המגפה ויאמר יהוה אל משה ואל אלעזר בן אהרן הכהן לאמר שאו את ראש כל עדת בני ישראל מבן עשרים שנה ומעלה לבית אבתם כל יצא צבא בישראל וידבר משה ואלעזר הכהן אתם בערבת מואב על ירדן ירחו לאמר מבן עשרים שנה ומעלה כאשר צוה יהוה את משה ובני ישראל היצאים מארץ מצרים ראובן בכור ישראל בני ראובן חנוך משפחת החנכי לפלוא משפחת הפלאי לחצרן משפחת החצרוני לכרמי משפחת הכרמי אלה משפחת הראובני ויהיו פקדיהם שלשה וארבעים אלף ושבע מאות ושלשים ובני פלוא אליאב ובני אליאב נמואל ודתן ואבירם הוא דתן ואבירם קרואי [קריאי] העדה אשר הצו על משה ועל אהרן בעדת קרח בהצתם על יהוה ותפתח הארץ את פיה ותבלע אתם ואת קרח במות העדה באכל האש את חמשים ומאתים איש ויהיו לנס ובני קרח לא מתו בני שמעון למשפחתם לנמואל משפחת הנמואלי לימין משפחת הימיני ליכין משפחת היכיני לזרח משפחת הזרחי לשאול משפחת השאולי אלה משפחת השמעני שנים ועשרים אלף ומאתים בני גד למשפחתם לצפון משפחת הצפוני לחגי משפחת החגי לשוני משפחת השוני לאזני משפחת האזני לערי משפחת הערי לארוד משפחת הארודי לאראלי משפחת האראלי אלה משפחת בני גד לפקדיהם ארבעים אלף וחמש מאות בני יהודה ער ואונן וימת ער ואונן בארץ כנען ויהיו בני יהודה למשפחתם לשלה משפחת השלני לפרץ משפחת הפרצי לזרח משפחת הזרחי ויהיו בני פרץ לחצרן משפחת החצרני לחמול משפחת החמולי אלה משפחת יהודה לפקדיהם ששה ושבעים אלף וחמש מאות בני יששכר למשפחתם תולע משפחת התולעי לפוה משפחת הפוני לישוב משפחת הישובי לשמרן משפחת השמרני אלה משפחת יששכר לפקדיהם ארבעה וששים אלף ושלש מאות בני זבולן למשפחתם לסרד משפחת הסרדי לאלון משפחת האלני ליחלאל משפחת היחלאלי אלה משפחת הזבולני לפקדיהם ששים אלף וחמש מאות בני יוסף למשפחתם מנשה ואפרים בני מנשה למכיר משפחת המכירי ומכיר הוליד את גלעד לגלעד משפחת הגלעדי אלה בני גלעד איעזר משפחת האיעזרי לחלק משפחת החלקי ואשריאל משפחת האשראלי ושכם משפחת השכמי ושמידע משפחת השמידעי וחפר משפחת החפרי וצלפחד בן חפר לא היו לו בנים כי אם בנות ושם בנות צלפחד מחלה ונעה חגלה מלכה ותרצה אלה משפחת מנשה ופקדיהם שנים וחמשים אלף ושבע מאות אלה בני אפרים למשפחתם לשותלח משפחת השתלחי לבכר משפחת הבכרי לתחן משפחת התחני ואלה בני שותלח לערן משפחת הערני אלה משפחת בני אפרים לפקדיהם שנים ושלשים אלף וחמש מאות אלה בני יוסף למשפחתם בני בנימן למשפחתם לבלע משפחת הבלעי לאשבל משפחת האשבלי לאחירם משפחת האחירמי לשפופם משפחת השופמי לחופם משפחת החופמי ויהיו בני בלע ארד ונעמן משפחת הארדי לנעמן משפחת הנעמי אלה בני בנימן למשפחתם ופקדיהם חמשה וארבעים אלף ושש מאות אלה בני דן למשפחתם לשוחם משפחת השוחמי אלה משפחת דן למשפחתם כל משפחת השוחמי לפקדיהם ארבעה וששים אלף וארבע מאות בני אשר למשפחתם לימנה משפחת הימנה לישוי משפחת הישוי לבריעה משפחת הבריעי לבני בריעה לחבר משפחת החברי למלכיאל משפחת המלכיאלי ושם בת אשר שרח אלה משפחת בני אשר לפקדיהם שלשה וחמשים אלף וארבע מאות בני נפתלי למשפחתם ליחצאל משפחת היחצאלי לגוני משפחת הגוני ליצר משפחת היצרי לשלם משפחת השלמי אלה משפחת נפתלי למשפחתם ופקדיהם חמשה וארבעים אלף וארבע מאות אלה פקודי בני ישראל שש מאות אלף ואלף שבע מאות ושלשים וידבר יהוה אל משה לאמר לאלה תחלק הארץ בנחלה במספר שמות לרב תרבה נחלתו ולמעט תמעיט נחלתו איש לפי פקדיו יתן נחלתו אך בגורל יחלק את הארץ לשמות מטות אבתם ינחלו על פי הגורל תחלק נחלתו בין רב למעט ואלה פקודי הלוי למשפחתם לגרשון משפחת הגרשני לקהת משפחת הקהתי למררי משפחת המררי אלה משפחת לוי משפחת הלבני משפחת החברני משפחת המחלי משפחת המושי משפחת הקרחי וקהת הולד את עמרם ושם אשת עמרם יוכבד בת לוי אשר ילדה אתה ללוי במצרים ותלד לעמרם את אהרן ואת משה ואת מרים אחתם ויולד לאהרן את נדב ואת אביהוא את אלעזר ואת איתמר וימת נדב ואביהוא בהקריבם אש זרה לפני יהוה ויהיו פקדיהם שלשה ועשרים אלף כל זכר מבן חדש ומעלה כי לא התפקדו בתוך בני ישראל כי לא נתן להם נחלה בתוך בני ישראל אלה פקודי משה ואלעזר הכהן אשר פקדו את בני ישראל בערבת מואב על ירדן ירחו ובאלה לא היה איש מפקודי משה ואהרן הכהן אשר פקדו את בני ישראל במדבר סיני כי אמר יהוה להם מות ימתו במדבר ולא נותר מהם איש כי אם כלב בן יפנה ויהושע בן נון Chapter 27 ותקרבנה בנות צלפחד בן חפר בן גלעד בן מכיר בן מנשה למשפחת מנשה בן יוסף ואלה שמות בנתיו מחלה נעה וחגלה ומלכה ותרצה ותעמדנה לפני משה ולפני אלעזר הכהן ולפני הנשיאם וכל העדה פתח אהל מועד לאמר אבינו מת במדבר והוא לא היה בתוך העדה הנועדים על יהוה בעדת קרח כי בחטאו מת ובנים לא היו לו למה יגרע שם אבינו מתוך משפחתו כי אין לו בן תנה לנו אחזה בתוך אחי אבינו ויקרב משה את משפטן לפני יהוה ויאמר יהוה אל משה לאמר כן בנות צלפחד דברת נתן תתן להם אחזת נחלה בתוך אחי אביהם והעברת את נחלת אביהן להן ואל בני ישראל תדבר לאמר איש כי ימות ובן אין לו והעברתם את נחלתו לבתו ואם אין לו בת ונתתם את נחלתו לאחיו ואם אין לו אחים ונתתם את נחלתו לאחי אביו ואם אין אחים לאביו ונתתם את נחלתו לשארו הקרב אליו ממשפחתו וירש אתה והיתה לבני ישראל לחקת משפט כאשר צוה יהוה את משה ויאמר יהוה אל משה עלה אל הר העברים הזה וראה את הארץ אשר נתתי לבני ישראל וראיתה אתה ונאספת אל עמיך גם אתה כאשר נאסף אהרן אחיך כאשר מריתם פי במדבר צן במריבת העדה להקדישני במים לעיניהם הם מי מריבת קדש מדבר צן וידבר משה אל יהוה לאמר יפקד יהוה אלהי הרוחת לכל בשר איש על העדה אשר יצא לפניהם ואשר יבא לפניהם ואשר יוציאם ואשר יביאם ולא תהיה עדת יהוה כצאן אשר אין להם רעה ויאמר יהוה אל משה קח לך את יהושע בן נון איש אשר רוח בו וסמכת את ידך עליו והעמדת אתו לפני אלעזר הכהן ולפני כל העדה וצויתה אתו לעיניהם ונתתה מהודך עליו למען ישמעו כל עדת בני ישראל ולפני אלעזר הכהן יעמד ושאל לו במשפט האורים לפני יהוה על פיו יצאו ועל פיו יבאו הוא וכל בני ישראל אתו וכל העדה ויעש משה כאשר צוה יהוה אתו ויקח את יהושע ויעמדהו לפני אלעזר הכהן ולפני כל העדה ויסמך את ידיו עליו ויצוהו כאשר דבר יהוה ביד משה Chapter 28 וידבר יהוה אל משה לאמר צו את בני ישראל ואמרת אלהם את קרבני לחמי לאשי ריח ניחחי תשמרו להקריב לי במועדו ואמרת להם זה האשה אשר תקריבו ליהוה כבשים בני שנה תמימם שנים ליום עלה תמיד את הכבש אחד תעשה בבקר ואת הכבש השני תעשה בין הערבים ועשירית האיפה סלת למנחה בלולה בשמן כתית רביעת ההין עלת תמיד העשיה בהר סיני לריח ניחח אשה ליהוה ונסכו רביעת ההין לכבש האחד בקדש הסך נסך שכר ליהוה ואת הכבש השני תעשה בין הערבים כמנחת הבקר וכנסכו תעשה אשה ריח ניחח ליהוה וביום השבת שני כבשים בני שנה תמימם ושני עשרנים סלת מנחה בלולה בשמן ונסכו עלת שבת בשבתו על עלת התמיד ונסכה ובראשי חדשיכם תקריבו עלה ליהוה פרים בני בקר שנים ואיל אחד כבשים בני שנה שבעה תמימם ושלשה עשרנים סלת מנחה בלולה בשמן לפר האחד ושני עשרנים סלת מנחה בלולה בשמן לאיל האחד ועשרן עשרון סלת מנחה בלולה בשמן לכבש האחד עלה ריח ניחח אשה ליהוה ונסכיהם חצי ההין יהיה לפר ושלישת ההין לאיל ורביעת ההין לכבש יין זאת עלת חדש בחדשו לחדשי השנה ושעיר עזים אחד לחטאת ליהוה על עלת התמיד יעשה ונסכו ובחדש הראשון בארבעה עשר יום לחדש פסח ליהוה ובחמשה עשר יום לחדש הזה חג שבעת ימים מצות יאכל ביום הראשון מקרא קדש כל מלאכת עבדה לא תעשו והקרבתם אשה עלה ליהוה פרים בני בקר שנים ואיל אחד ושבעה כבשים בני שנה תמימם יהיו לכם ומנחתם סלת בלולה בשמן שלשה עשרנים לפר ושני עשרנים לאיל תעשו עשרון עשרון תעשה לכבש האחד לשבעת הכבשים ושעיר חטאת אחד לכפר עליכם מלבד עלת הבקר אשר לעלת התמיד תעשו את אלה כאלה תעשו ליום שבעת ימים לחם אשה ריח ניחח ליהוה על עולת התמיד יעשה ונסכו וביום השביעי מקרא קדש יהיה לכם כל מלאכת עבדה לא תעשו וביום הבכורים בהקריבכם מנחה חדשה ליהוה בשבעתיכם מקרא קדש יהיה לכם כל מלאכת עבדה לא תעשו והקרבתם עולה לריח ניחח ליהוה פרים בני בקר שנים איל אחד שבעה כבשים בני שנה ומנחתם סלת בלולה בשמן שלשה עשרנים לפר האחד שני עשרנים לאיל האחד עשרון עשרון לכבש האחד לשבעת הכבשים שעיר עזים אחד לכפר עליכם מלבד עלת התמיד ומנחתו תעשו תמימם יהיו לכם ונסכיהם Chapter 29 ובחדש השביעי באחד לחדש מקרא קדש יהיה לכם כל מלאכת עבדה לא תעשו יום תרועה יהיה לכם ועשיתם עלה לריח ניחח ליהוה פר בן בקר אחד איל אחד כבשים בני שנה שבעה תמימם ומנחתם סלת בלולה בשמן שלשה עשרנים לפר שני עשרנים לאיל ועשרון אחד לכבש האחד לשבעת הכבשים ושעיר עזים אחד חטאת לכפר עליכם מלבד עלת החדש ומנחתה ועלת התמיד ומנחתה ונסכיהם כמשפטם לריח ניחח אשה ליהוה ובעשור לחדש השביעי הזה מקרא קדש יהיה לכם ועניתם את נפשתיכם כל מלאכה לא תעשו והקרבתם עלה ליהוה ריח ניחח פר בן בקר אחד איל אחד כבשים בני שנה שבעה תמימם יהיו לכם ומנחתם סלת בלולה בשמן שלשה עשרנים לפר שני עשרנים לאיל האחד עשרון עשרון לכבש האחד לשבעת הכבשים שעיר עזים אחד חטאת מלבד חטאת הכפרים ועלת התמיד ומנחתה ונסכיהם ובחמשה עשר יום לחדש השביעי מקרא קדש יהיה לכם כל מלאכת עבדה לא תעשו וחגתם חג ליהוה שבעת ימים והקרבתם עלה אשה ריח ניחח ליהוה פרים בני בקר שלשה עשר אילם שנים כבשים בני שנה ארבעה עשר תמימם יהיו ומנחתם סלת בלולה בשמן שלשה עשרנים לפר האחד לשלשה עשר פרים שני עשרנים לאיל האחד לשני האילם ועשרון עשרון לכבש האחד לארבעה עשר כבשים ושעיר עזים אחד חטאת מלבד עלת התמיד מנחתה ונסכה וביום השני פרים בני בקר שנים עשר אילם שנים כבשים בני שנה ארבעה עשר תמימם ומנחתם ונסכיהם לפרים לאילם ולכבשים במספרם כמשפט ושעיר עזים אחד חטאת מלבד עלת התמיד ומנחתה ונסכיהם וביום השלישי פרים עשתי עשר אילם שנים כבשים בני שנה ארבעה עשר תמימם ומנחתם ונסכיהם לפרים לאילם ולכבשים במספרם כמשפט ושעיר חטאת אחד מלבד עלת התמיד ומנחתה ונסכה וביום הרביעי פרים עשרה אילם שנים כבשים בני שנה ארבעה עשר תמימם מנחתם ונסכיהם לפרים לאילם ולכבשים במספרם כמשפט ושעיר עזים אחד חטאת מלבד עלת התמיד מנחתה ונסכה וביום החמישי פרים תשעה אילם שנים כבשים בני שנה ארבעה עשר תמימם ומנחתם ונסכיהם לפרים לאילם ולכבשים במספרם כמשפט ושעיר חטאת אחד מלבד עלת התמיד ומנחתה ונסכה וביום הששי פרים שמנה אילם שנים כבשים בני שנה ארבעה עשר תמימם ומנחתם ונסכיהם לפרים לאילם ולכבשים במספרם כמשפט ושעיר חטאת אחד מלבד עלת התמיד מנחתה ונסכיה וביום השביעי פרים שבעה אילם שנים כבשים בני שנה ארבעה עשר תמימם ומנחתם ונסכהם לפרים לאילם ולכבשים במספרם כמשפטם ושעיר חטאת אחד מלבד עלת התמיד מנחתה ונסכה ביום השמיני עצרת תהיה לכם כל מלאכת עבדה לא תעשו והקרבתם עלה אשה ריח ניחח ליהוה פר אחד איל אחד כבשים בני שנה שבעה תמימם מנחתם ונסכיהם לפר לאיל ולכבשים במספרם כמשפט ושעיר חטאת אחד מלבד עלת התמיד ומנחתה ונסכה אלה תעשו ליהוה במועדיכם לבד מנדריכם ונדבתיכם לעלתיכם ולמנחתיכם ולנסכיכם ולשלמיכם Chapter 30 ויאמר משה אל בני ישראל ככל אשר צוה יהוה את משה וידבר משה אל ראשי המטות לבני ישראל לאמר זה הדבר אשר צוה יהוה איש כי ידר נדר ליהוה או השבע שבעה לאסר אסר על נפשו לא יחל דברו ככל היצא מפיו יעשה ואשה כי תדר נדר ליהוה ואסרה אסר בבית אביה בנעריה ושמע אביה את נדרה ואסרה אשר אסרה על נפשה והחריש לה אביה וקמו כל נדריה וכל אסר אשר אסרה על נפשה יקום ואם הניא אביה אתה ביום שמעו כל נדריה ואסריה אשר אסרה על נפשה לא יקום ויהוה יסלח לה כי הניא אביה אתה ואם היו תהיה לאיש ונדריה עליה או מבטא שפתיה אשר אסרה על נפשה ושמע אישה ביום שמעו והחריש לה וקמו נדריה ואסרה אשר אסרה על נפשה יקמו ואם ביום שמע אישה יניא אותה והפר את נדרה אשר עליה ואת מבטא שפתיה אשר אסרה על נפשה ויהוה יסלח לה ונדר אלמנה וגרושה כל אשר אסרה על נפשה יקום עליה ואם בית אישה נדרה או אסרה אסר על נפשה בשבעה ושמע אישה והחרש לה לא הניא אתה וקמו כל נדריה וכל אסר אשר אסרה על נפשה יקום ואם הפר יפר אתם אישה ביום שמעו כל מוצא שפתיה לנדריה ולאסר נפשה לא יקום אישה הפרם ויהוה יסלח לה כל נדר וכל שבעת אסר לענת נפש אישה יקימנו ואישה יפרנו ואם החרש יחריש לה אישה מיום אל יום והקים את כל נדריה או את כל אסריה אשר עליה הקים אתם כי החרש לה ביום שמעו ואם הפר יפר אתם אחרי שמעו ונשא את עונה אלה החקים אשר צוה יהוה את משה בין איש לאשתו בין אב לבתו בנעריה בית אביה Chapter 31 וידבר יהוה אל משה לאמר נקם נקמת בני ישראל מאת המדינים אחר תאסף אל עמיך וידבר משה אל העם לאמר החלצו מאתכם אנשים לצבא ויהיו על מדין לתת נקמת יהוה במדין אלף למטה אלף למטה לכל מטות ישראל תשלחו לצבא וימסרו מאלפי ישראל אלף למטה שנים עשר אלף חלוצי צבא וישלח אתם משה אלף למטה לצבא אתם ואת פינחס בן אלעזר הכהן לצבא וכלי הקדש וחצצרות התרועה בידו ויצבאו על מדין כאשר צוה יהוה את משה ויהרגו כל זכר ואת מלכי מדין הרגו על חלליהם את אוי ואת רקם ואת צור ואת חור ואת רבע חמשת מלכי מדין ואת בלעם בן בעור הרגו בחרב וישבו בני ישראל את נשי מדין ואת טפם ואת כל בהמתם ואת כל מקנהם ואת כל חילם בזזו ואת כל עריהם במושבתם ואת כל טירתם שרפו באש ויקחו את כל השלל ואת כל המלקוח באדם ובבהמה ויבאו אל משה ואל אלעזר הכהן ואל עדת בני ישראל את השבי ואת המלקוח ואת השלל אל המחנה אל ערבת מואב אשר על ירדן ירחו ויצאו משה ואלעזר הכהן וכל נשיאי העדה לקראתם אל מחוץ למחנה ויקצף משה על פקודי החיל שרי האלפים ושרי המאות הבאים מצבא המלחמה ויאמר אליהם משה החייתם כל נקבה הן הנה היו לבני ישראל בדבר בלעם למסר מעל ביהוה על דבר פעור ותהי המגפה בעדת יהוה ועתה הרגו כל זכר בטף וכל אשה ידעת איש למשכב זכר הרגו וכל הטף בנשים אשר לא ידעו משכב זכר החיו לכם ואתם חנו מחוץ למחנה שבעת ימים כל הרג נפש וכל נגע בחלל תתחטאו ביום השלישי וביום השביעי אתם ושביכם וכל בגד וכל כלי עור וכל מעשה עזים וכל כלי עץ תתחטאו ויאמר אלעזר הכהן אל אנשי הצבא הבאים למלחמה זאת חקת התורה אשר צוה יהוה את משה אך את הזהב ואת הכסף את הנחשת את הברזל את הבדיל ואת העפרת כל דבר אשר יבא באש תעבירו באש וטהר אך במי נדה יתחטא וכל אשר לא יבא באש תעבירו במים וכבסתם בגדיכם ביום השביעי וטהרתם ואחר תבאו אל המחנה ויאמר יהוה אל משה לאמר שא את ראש מלקוח השבי באדם ובבהמה אתה ואלעזר הכהן וראשי אבות העדה וחצית את המלקוח בין תפשי המלחמה היצאים לצבא ובין כל העדה והרמת מכס ליהוה מאת אנשי המלחמה היצאים לצבא אחד נפש מחמש המאות מן האדם ומן הבקר ומן החמרים ומן הצאן ממחציתם תקחו ונתתה לאלעזר הכהן תרומת יהוה וממחצת בני ישראל תקח אחד אחז מן החמשים מן האדם מן הבקר מן החמרים ומן הצאן מכל הבהמה ונתתה אתם ללוים שמרי משמרת משכן יהוה ויעש משה ואלעזר הכהן כאשר צוה יהוה את משה ויהי המלקוח יתר הבז אשר בזזו עם הצבא צאן שש מאות אלף ושבעים אלף וחמשת אלפים ובקר שנים ושבעים אלף וחמרים אחד וששים אלף ונפש אדם מן הנשים אשר לא ידעו משכב זכר כל נפש שנים ושלשים אלף ותהי המחצה חלק היצאים בצבא מספר הצאן שלש מאות אלף ושלשים אלף ושבעת אלפים וחמש מאות ויהי המכס ליהוה מן הצאן שש מאות חמש ושבעים והבקר ששה ושלשים אלף ומכסם ליהוה שנים ושבעים וחמרים שלשים אלף וחמש מאות ומכסם ליהוה אחד וששים ונפש אדם ששה עשר אלף ומכסם ליהוה שנים ושלשים נפש ויתן משה את מכס תרומת יהוה לאלעזר הכהן כאשר צוה יהוה את משה וממחצית בני ישראל אשר חצה משה מן האנשים הצבאים ותהי מחצת העדה מן הצאן שלש מאות אלף ושלשים אלף שבעת אלפים וחמש מאות ובקר ששה ושלשים אלף וחמרים שלשים אלף וחמש מאות ונפש אדם ששה עשר אלף ויקח משה ממחצת בני ישראל את האחז אחד מן החמשים מן האדם ומן הבהמה ויתן אתם ללוים שמרי משמרת משכן יהוה כאשר צוה יהוה את משה ויקרבו אל משה הפקדים אשר לאלפי הצבא שרי האלפים ושרי המאות ויאמרו אל משה עבדיך נשאו את ראש אנשי המלחמה אשר בידנו ולא נפקד ממנו איש ונקרב את קרבן יהוה איש אשר מצא כלי זהב אצעדה וצמיד טבעת עגיל וכומז לכפר על נפשתינו לפני יהוה ויקח משה ואלעזר הכהן את הזהב מאתם כל כלי מעשה ויהי כל זהב התרומה אשר הרימו ליהוה ששה עשר אלף שבע מאות וחמשים שקל מאת שרי האלפים ומאת שרי המאות אנשי הצבא בזזו איש לו ויקח משה ואלעזר הכהן את הזהב מאת שרי האלפים והמאות ויבאו אתו אל אהל מועד זכרון לבני ישראל לפני יהוה Chapter 32 ומקנה רב היה לבני ראובן ולבני גד עצום מאד ויראו את ארץ יעזר ואת ארץ גלעד והנה המקום מקום מקנה ויבאו בני גד ובני ראובן ויאמרו אל משה ואל אלעזר הכהן ואל נשיאי העדה לאמר עטרות ודיבן ויעזר ונמרה וחשבון ואלעלה ושבם ונבו ובען הארץ אשר הכה יהוה לפני עדת ישראל ארץ מקנה הוא ולעבדיך מקנה ויאמרו אם מצאנו חן בעיניך יתן את הארץ הזאת לעבדיך לאחזה אל תעברנו את הירדן ויאמר משה לבני גד ולבני ראובן האחיכם יבאו למלחמה ואתם תשבו פה ולמה תנואון [תניאון] את לב בני ישראל מעבר אל הארץ אשר נתן להם יהוה כה עשו אבתיכם בשלחי אתם מקדש ברנע לראות את הארץ ויעלו עד נחל אשכול ויראו את הארץ ויניאו את לב בני ישראל לבלתי בא אל הארץ אשר נתן להם יהוה ויחר אף יהוה ביום ההוא וישבע לאמר אם יראו האנשים העלים ממצרים מבן עשרים שנה ומעלה את האדמה אשר נשבעתי לאברהם ליצחק וליעקב כי לא מלאו אחרי בלתי כלב בן יפנה הקנזי ויהושע בן נון כי מלאו אחרי יהוה ויחר אף יהוה בישראל וינעם במדבר ארבעים שנה עד תם כל הדור העשה הרע בעיני יהוה והנה קמתם תחת אבתיכם תרבות אנשים חטאים לספות עוד על חרון אף יהוה אל ישראל כי תשובן מאחריו ויסף עוד להניחו במדבר ושחתם לכל העם הזה ויגשו אליו ויאמרו גדרת צאן נבנה למקננו פה וערים לטפנו ואנחנו נחלץ חשים לפני בני ישראל עד אשר אם הביאנם אל מקומם וישב טפנו בערי המבצר מפני ישבי הארץ לא נשוב אל בתינו עד התנחל בני ישראל איש נחלתו כי לא ננחל אתם מעבר לירדן והלאה כי באה נחלתנו אלינו מעבר הירדן מזרחה ויאמר אליהם משה אם תעשון את הדבר הזה אם תחלצו לפני יהוה למלחמה ועבר לכם כל חלוץ את הירדן לפני יהוה עד הורישו את איביו מפניו ונכבשה הארץ לפני יהוה ואחר תשבו והייתם נקיים מיהוה ומישראל והיתה הארץ הזאת לכם לאחזה לפני יהוה ואם לא תעשון כן הנה חטאתם ליהוה ודעו חטאתכם אשר תמצא אתכם בנו לכם ערים לטפכם וגדרת לצנאכם והיצא מפיכם תעשו ויאמר בני גד ובני ראובן אל משה לאמר עבדיך יעשו כאשר אדני מצוה טפנו נשינו מקננו וכל בהמתנו יהיו שם בערי הגלעד ועבדיך יעברו כל חלוץ צבא לפני יהוה למלחמה כאשר אדני דבר ויצו להם משה את אלעזר הכהן ואת יהושע בן נון ואת ראשי אבות המטות לבני ישראל ויאמר משה אלהם אם יעברו בני גד ובני ראובן אתכם את הירדן כל חלוץ למלחמה לפני יהוה ונכבשה הארץ לפניכם ונתתם להם את ארץ הגלעד לאחזה ואם לא יעברו חלוצים אתכם ונאחזו בתככם בארץ כנען ויענו בני גד ובני ראובן לאמר את אשר דבר יהוה אל עבדיך כן נעשה נחנו נעבר חלוצים לפני יהוה ארץ כנען ואתנו אחזת נחלתנו מעבר לירדן ויתן להם משה לבני גד ולבני ראובן ולחצי שבט מנשה בן יוסף את ממלכת סיחן מלך האמרי ואת ממלכת עוג מלך הבשן הארץ לעריה בגבלת ערי הארץ סביב ויבנו בני גד את דיבן ואת עטרת ואת ערער ואת עטרת שופן ואת יעזר ויגבהה ואת בית נמרה ואת בית הרן ערי מבצר וגדרת צאן ובני ראובן בנו את חשבון ואת אלעלא ואת קריתים ואת נבו ואת בעל מעון מוסבת שם ואת שבמה ויקראו בשמת את שמות הערים אשר בנו וילכו בני מכיר בן מנשה גלעדה וילכדה ויורש את האמרי אשר בה ויתן משה את הגלעד למכיר בן מנשה וישב בה ויאיר בן מנשה הלך וילכד את חותיהם ויקרא אתהן חות יאיר ונבח הלך וילכד את קנת ואת בנתיה ויקרא לה נבח בשמו Chapter 33 אלה מסעי בני ישראל אשר יצאו מארץ מצרים לצבאתם ביד משה ואהרן ויכתב משה את מוצאיהם למסעיהם על פי יהוה ואלה מסעיהם למוצאיהם ויסעו מרעמסס בחדש הראשון בחמשה עשר יום לחדש הראשון ממחרת הפסח יצאו בני ישראל ביד רמה לעיני כל מצרים ומצרים מקברים את אשר הכה יהוה בהם כל בכור ובאלהיהם עשה יהוה שפטים ויסעו בני ישראל מרעמסס ויחנו בסכת ויסעו מסכת ויחנו באתם אשר בקצה המדבר ויסעו מאתם וישב על פי החירת אשר על פני בעל צפון ויחנו לפני מגדל ויסעו מפני החירת ויעברו בתוך הים המדברה וילכו דרך שלשת ימים במדבר אתם ויחנו במרה ויסעו ממרה ויבאו אילמה ובאילם שתים עשרה עינת מים ושבעים תמרים ויחנו שם ויסעו מאילם ויחנו על ים סוף ויסעו מים סוף ויחנו במדבר סין ויסעו ממדבר סין ויחנו בדפקה ויסעו מדפקה ויחנו באלוש ויסעו מאלוש ויחנו ברפידם ולא היה שם מים לעם לשתות ויסעו מרפידם ויחנו במדבר סיני ויסעו ממדבר סיני ויחנו בקברת התאוה ויסעו מקברת התאוה ויחנו בחצרת ויסעו מחצרת ויחנו ברתמה ויסעו מרתמה ויחנו ברמן פרץ ויסעו מרמן פרץ ויחנו בלבנה ויסעו מלבנה ויחנו ברסה ויסעו מרסה ויחנו בקהלתה ויסעו מקהלתה ויחנו בהר שפר ויסעו מהר שפר ויחנו בחרדה ויסעו מחרדה ויחנו במקהלת ויסעו ממקהלת ויחנו בתחת ויסעו מתחת ויחנו בתרח ויסעו מתרח ויחנו במתקה ויסעו ממתקה ויחנו בחשמנה ויסעו מחשמנה ויחנו במסרות ויסעו ממסרות ויחנו בבני יעקן ויסעו מבני יעקן ויחנו בחר הגדגד ויסעו מחר הגדגד ויחנו ביטבתה ויסעו מיטבתה ויחנו בעברנה ויסעו מעברנה ויחנו בעציון גבר ויסעו מעציון גבר ויחנו במדבר צן הוא קדש ויסעו מקדש ויחנו בהר ההר בקצה ארץ אדום ויעל אהרן הכהן אל הר ההר על פי יהוה וימת שם בשנת הארבעים לצאת בני ישראל מארץ מצרים בחדש החמישי באחד לחדש ואהרן בן שלש ועשרים ומאת שנה במתו בהר ההר וישמע הכנעני מלך ערד והוא ישב בנגב בארץ כנען בבא בני ישראל ויסעו מהר ההר ויחנו בצלמנה ויסעו מצלמנה ויחנו בפונן ויסעו מפונן ויחנו באבת ויסעו מאבת ויחנו בעיי העברים בגבול מואב ויסעו מעיים ויחנו בדיבן גד ויסעו מדיבן גד ויחנו בעלמן דבלתימה ויסעו מעלמן דבלתימה ויחנו בהרי העברים לפני נבו ויסעו מהרי העברים ויחנו בערבת מואב על ירדן ירחו ויחנו על הירדן מבית הישמת עד אבל השטים בערבת מואב וידבר יהוה אל משה בערבת מואב על ירדן ירחו לאמר דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם כי אתם עברים את הירדן אל ארץ כנען והורשתם את כל ישבי הארץ מפניכם ואבדתם את כל משכיתם ואת כל צלמי מסכתם תאבדו ואת כל במתם תשמידו והורשתם את הארץ וישבתם בה כי לכם נתתי את הארץ לרשת אתה והתנחלתם את הארץ בגורל למשפחתיכם לרב תרבו את נחלתו ולמעט תמעיט את נחלתו אל אשר יצא לו שמה הגורל לו יהיה למטות אבתיכם תתנחלו ואם לא תורישו את ישבי הארץ מפניכם והיה אשר תותירו מהם לשכים בעיניכם ולצנינם בצדיכם וצררו אתכם על הארץ אשר אתם ישבים בה והיה כאשר דמיתי לעשות להם אעשה לכם Chapter 34 וידבר יהוה אל משה לאמר צו את בני ישראל ואמרת אלהם כי אתם באים אל הארץ כנען זאת הארץ אשר תפל לכם בנחלה ארץ כנען לגבלתיה והיה לכם פאת נגב ממדבר צן על ידי אדום והיה לכם גבול נגב מקצה ים המלח קדמה ונסב לכם הגבול מנגב למעלה עקרבים ועבר צנה והיה [והיו] תוצאתיו מנגב לקדש ברנע ויצא חצר אדר ועבר עצמנה ונסב הגבול מעצמון נחלה מצרים והיו תוצאתיו הימה וגבול ים והיה לכם הים הגדול וגבול זה יהיה לכם גבול ים וזה יהיה לכם גבול צפון מן הים הגדל תתאו לכם הר ההר מהר ההר תתאו לבא חמת והיו תוצאת הגבל צדדה ויצא הגבל זפרנה והיו תוצאתיו חצר עינן זה יהיה לכם גבול צפון והתאויתם לכם לגבול קדמה מחצר עינן שפמה וירד הגבל משפם הרבלה מקדם לעין וירד הגבול ומחה על כתף ים כנרת קדמה וירד הגבול הירדנה והיו תוצאתיו ים המלח זאת תהיה לכם הארץ לגבלתיה סביב ויצו משה את בני ישראל לאמר זאת הארץ אשר תתנחלו אתה בגורל אשר צוה יהוה לתת לתשעת המטות וחצי המטה כי לקחו מטה בני הראובני לבית אבתם ומטה בני הגדי לבית אבתם וחצי מטה מנשה לקחו נחלתם שני המטות וחצי המטה לקחו נחלתם מעבר לירדן ירחו קדמה מזרחה וידבר יהוה אל משה לאמר אלה שמות האנשים אשר ינחלו לכם את הארץ אלעזר הכהן ויהושע בן נון ונשיא אחד נשיא אחד ממטה תקחו לנחל את הארץ ואלה שמות האנשים למטה יהודה כלב בן יפנה ולמטה בני שמעון שמואל בן עמיהוד למטה בנימן אלידד בן כסלון ולמטה בני דן נשיא בקי בן יגלי לבני יוסף למטה בני מנשה נשיא חניאל בן אפד ולמטה בני אפרים נשיא קמואל בן שפטן ולמטה בני זבולן נשיא אליצפן בן פרנך ולמטה בני יששכר נשיא פלטיאל בן עזן ולמטה בני אשר נשיא אחיהוד בן שלמי ולמטה בני נפתלי נשיא פדהאל בן עמיהוד אלה אשר צוה יהוה לנחל את בני ישראל בארץ כנען Chapter 35 וידבר יהוה אל משה בערבת מואב על ירדן ירחו לאמר צו את בני ישראל ונתנו ללוים מנחלת אחזתם ערים לשבת ומגרש לערים סביבתיהם תתנו ללוים והיו הערים להם לשבת ומגרשיהם יהיו לבהמתם ולרכשם ולכל חיתם ומגרשי הערים אשר תתנו ללוים מקיר העיר וחוצה אלף אמה סביב ומדתם מחוץ לעיר את פאת קדמה אלפים באמה ואת פאת נגב אלפים באמה ואת פאת ים אלפים באמה ואת פאת צפון אלפים באמה והעיר בתוך זה יהיה להם מגרשי הערים ואת הערים אשר תתנו ללוים את שש ערי המקלט אשר תתנו לנס שמה הרצח ועליהם תתנו ארבעים ושתים עיר כל הערים אשר תתנו ללוים ארבעים ושמנה עיר אתהן ואת מגרשיהן והערים אשר תתנו מאחזת בני ישראל מאת הרב תרבו ומאת המעט תמעיטו איש כפי נחלתו אשר ינחלו יתן מעריו ללוים וידבר יהוה אל משה לאמר דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם כי אתם עברים את הירדן ארצה כנען והקריתם לכם ערים ערי מקלט תהיינה לכם ונס שמה רצח מכה נפש בשגגה והיו לכם הערים למקלט מגאל ולא ימות הרצח עד עמדו לפני העדה למשפט והערים אשר תתנו שש ערי מקלט תהיינה לכם את שלש הערים תתנו מעבר לירדן ואת שלש הערים תתנו בארץ כנען ערי מקלט תהיינה לבני ישראל ולגר ולתושב בתוכם תהיינה שש הערים האלה למקלט לנוס שמה כל מכה נפש בשגגה ואם בכלי ברזל הכהו וימת רצח הוא מות יומת הרצח ואם באבן יד אשר ימות בה הכהו וימת רצח הוא מות יומת הרצח או בכלי עץ יד אשר ימות בו הכהו וימת רצח הוא מות יומת הרצח גאל הדם הוא ימית את הרצח בפגעו בו הוא ימיתנו ואם בשנאה יהדפנו או השליך עליו בצדיה וימת או באיבה הכהו בידו וימת מות יומת המכה רצח הוא גאל הדם ימית את הרצח בפגעו בו ואם בפתע בלא איבה הדפו או השליך עליו כל כלי בלא צדיה או בכל אבן אשר ימות בה בלא ראות ויפל עליו וימת והוא לא אויב לו ולא מבקש רעתו ושפטו העדה בין המכה ובין גאל הדם על המשפטים האלה והצילו העדה את הרצח מיד גאל הדם והשיבו אתו העדה אל עיר מקלטו אשר נס שמה וישב בה עד מות הכהן הגדל אשר משח אתו בשמן הקדש ואם יצא יצא הרצח את גבול עיר מקלטו אשר ינוס שמה ומצא אתו גאל הדם מחוץ לגבול עיר מקלטו ורצח גאל הדם את הרצח אין לו דם כי בעיר מקלטו ישב עד מות הכהן הגדל ואחרי מות הכהן הגדל ישוב הרצח אל ארץ אחזתו והיו אלה לכם לחקת משפט לדרתיכם בכל מושבתיכם כל מכה נפש לפי עדים ירצח את הרצח ועד אחד לא יענה בנפש למות ולא תקחו כפר לנפש רצח אשר הוא רשע למות כי מות יומת ולא תקחו כפר לנוס אל עיר מקלטו לשוב לשבת בארץ עד מות הכהן ולא תחניפו את הארץ אשר אתם בה כי הדם הוא יחניף את הארץ ולארץ לא יכפר לדם אשר שפך בה כי אם בדם שפכו ולא תטמא את הארץ אשר אתם ישבים בה אשר אני שכן בתוכה כי אני יהוה שכן בתוך בני ישראל Chapter 36 ויקרבו ראשי האבות למשפחת בני גלעד בן מכיר בן מנשה ממשפחת בני יוסף וידברו לפני משה ולפני הנשאים ראשי אבות לבני ישראל ויאמרו את אדני צוה יהוה לתת את הארץ בנחלה בגורל לבני ישראל ואדני צוה ביהוה לתת את נחלת צלפחד אחינו לבנתיו והיו לאחד מבני שבטי בני ישראל לנשים ונגרעה נחלתן מנחלת אבתינו ונוסף על נחלת המטה אשר תהיינה להם ומגרל נחלתנו יגרע ואם יהיה היבל לבני ישראל ונוספה נחלתן על נחלת המטה אשר תהיינה להם ומנחלת מטה אבתינו יגרע נחלתן ויצו משה את בני ישראל על פי יהוה לאמר כן מטה בני יוסף דברים זה הדבר אשר צוה יהוה לבנות צלפחד לאמר לטוב בעיניהם תהיינה לנשים אך למשפחת מטה אביהם תהיינה לנשים ולא תסב נחלה לבני ישראל ממטה אל מטה כי איש בנחלת מטה אבתיו ידבקו בני ישראל וכל בת ירשת נחלה ממטות בני ישראל לאחד ממשפחת מטה אביה תהיה לאשה למען יירשו בני ישראל איש נחלת אבתיו ולא תסב נחלה ממטה למטה אחר כי איש בנחלתו ידבקו מטות בני ישראל כאשר צוה יהוה את משה כן עשו בנות צלפחד ותהיינה מחלה תרצה וחגלה ומלכה ונעה בנות צלפחד לבני דדיהן לנשים ממשפחת בני מנשה בן יוסף היו לנשים ותהי נחלתן על מטה משפחת אביהן אלה המצות והמשפטים אשר צוה יהוה ביד משה אל בני ישראל בערבת מואב על ירדן ירחו
Inscription number 153,010
Genesis block 777,573
File type text
File size 140.78 KB
Creation date Apr 2,2023 4:7 pm